עיונים בסידור התפילה - אין כאלוקינו

 

עיון ראשוני בקטע זה של התפילה מעורר שאלות ותמיהות רבות: מדוע אנו אומרים שוב פיטום הקטורת אחרי שכבר אמרנוהו בתחילת התפילה יחד עם הקרבנות (אלו שנוהגים לאמרם)? מדוע אנו מקדימים לכך את האמירה, "אין כאלוקינו וכו' "? מדוע לא מקדימים גם באמירה שלפני התפילה? מדוע לא מקדימים כאן כפי שמקדימים שם ואומרים, "שיהא שיח שפתותינו עולה לפניך וכו' "? כמו כן יש להבין מה צורך יש בתפילה באמירה זו בכלל, ומה תוכנה ומשמעותה.

א. מקור התפילה להלכה למעשה מובא בטור אורח חיים סימן קלג בשם רב עמרם גאון: "ובסידור רב עמרם גאון כתב, לאחר   שיסיים ש"ץ עושה שלום, נוהגים לומר אין כאלוקינו וכו' עד אתה הוא מושיענו אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך קטורת הסמים, פיטום הקטורת הצרי והצפורן וכו' ".[1] וכן דעת החיד"א ב"ברכי יוסף"[2] לומר בסוף התפילה הקדמת אין כאלוקינו. אולם מדברי האריז"ל בשער הכוונות[3] וב"פרי עץ חיים"[4] מבואר שיש לומר הקדמה זו בין בקטורת  שלפני התפילה ובין שלאחריה. הרמב"ם ב"יד החזקה"[5] מביא שאומרים אין כאלוקינו וכו' אך לא מזכיר פיטום הקטורת! כך גם מוזכר בסידור תכלאל כת"י הגאון מהרי"ץ[6] שלא נזכר ברמב"ם החיוב לאמרו ואף לא במנחה. ומה שנהגו עתה לאמרו וגם במנחה הוא על פי הרדא"ד (ר"ד אבודרהם) ולזכר בעלמא.

ב. לפני כ-300 שנה נשאל ר' יחזקאל סג"ל לנדא, רבה של פראג, כמובא בשו"ת נודע ביהודה,[7] "מדוע נשתנה סדר פיטום הקטורת, שקודם אמירתו אומרים 'אתה הוא אלוקינו וכו' ' מה שלא מצינו באמירת הקרבנות בפרשת התמיד, העולה והחטאת וכו' שאין אומרים הקדמה זו?"

והשיב הנוב"י:

שכיוון שקודם לכן אומרים אין כאלוקינו וכו' אתה הוא אלוקינו וכו' עד אתה הוא מושיענו. לכן, במה דמסיים, 
פותח – אתה הוא שהקטירו וכו', שהזכיר "אתה" וממשיך ב"אתה". ומה שנהגו לומר חרוזים הללו, קודם לכן היינו משום שהקטורת מעשרת.[8] לכן אומרים אין כאלוקינו, שלא נאמר כוחי ועוצם ידי עשה לי החיל, רק (אלא) הכל מאת השי"ת ניתן לנו, ולו נאה לברך על העושר[9].

בספר "עוד יוסף חי"[10] פרשת מקץ מתייחס אף הוא לכך:

רבים שאלו וחתרו ודרשו מה ראו להקדים הקדמה זו קודם פרשת התמיד לומר אתה הוא [...] שהקריבו [...] קרבן התמיד וכו'? ותשובתו היא, שבקריאת פרשת התמיד "כוונתנו שתהיה במקום הקרבה ממש. אבל כוונתינו בקריאת הקטורת היא "עצורה בלבבנו" ואין רצוננו שתיחשב במקום הקטרה ממש משום שהרי הדין הוא שאם חיסר אחת מסַמָניה חייב מיתה ואנו חוששין איפוא שנחסיר אחת ונתחייב מיתה! [...] וכוונת הלב גלויה רק לפני השי"ת והוא לא יקפיד אם נחסיר אחת!

זו הסיבה שהצריכו הקדמונים הקדמה זו של "אין כאלוקינו וכו' ", כדי שהקריאה תיחשב "כמו סיפור מעשה שהיה", היינו שאנו מספרים איך שאבותינו הקטירו הקטורת ואילו אנחנו רק מתכוונים בלב כמותם.

החיד"א ב"מחזיק ברכה"[11] מבאר שטעם ההקדמה הוא שהרי באמירת הפסוקים שבזמירות אנו מכוונים לתלמוד תורה כמו שכתב הטור.[12] לכן, כדי להורות שפרשת התמיד והקטורת נאמרת בכוונה שתיחשב כמעשה, אנו מקדימים "אתה הוא 
וכו' " לגלות שזה ייחשב כמעשה. אלא שב"ברכי יוסף"[13] לחיד"א מבאר שזהו לפני התפילה אך אחר תפילת השחר, אמירת פיטום הקטורת הוא משום שמירה, ולכן אין אומרים הקדמת "אתה הוא השם" וכו' "דעתה אינה בשביל מצות הקטרת הקטורת".

בספר ה"רוקח"[14] כתב כך:

בשבת וביו"ט [אומרים אין כאלוקינו] לפי שאין מתפללין י"ח אלא ז' [בתפילת העמידה] ואח"כ מזכיר "אין" ד' פעמים, "מי" ד' פעמים, "נודה" ד' פעמים הרי י"ב פעמים אמ"ן. ולבסוף הוא אומר ד' פעמים "ברוך" וכן ד' פעמים "אתה" ונראה כאילו הוא אומר י"ב פעמים "ברוך אתה אמן" והם י"ב ברכות, וז' של חובת היום, הרי י"ח לא חסרת דבר.

בשיטה זו נקט גם ב"כלבו".[15]

בספרו "קשר גוּדָל"[16] כתב החיד"א ביאור מיוחד לאמירת אין כאלוקינו. וז"ל:

ושמעתי, כי "אין כאלוקינו" – כנגד בבל, נבוכדנאצר גזר שישתחוו לצלם. "אין כאדונינו" – כנגד מדי, דאחשוורוש מכרנו להמן לעבדים, "אין כמלכנו" – כנגד יון, דאלכסנדרוס מָלך בכל העולם, "אין כמושיענו" – כנגד עשו. ודוק. כי קצרתי.

ונראה שב"אין כמושיענו" כוונתו לגלות זו שאחרי חורבן הבית שהיא גלות אדום (כדברי האברבנאל על דניאל ועוד ראשונים). והסכנה מפני אדום היא כפולה.[17] וכמו כן ב"כלי יקר", פרשת שמיני.[18]

לסיום, ראוי להביא את דברי ר' אלכסנדר זיסקינד מק"ק הוראדנא שבליטא, בעל "יסוד ושורש העבודה":[19]

באמירת אין כאלוקינו, ישמח שמחה עצומה על אלוהותו ית"ש ויתעלה עלינו עם קדוש, אין כאדונינו, על אדונו ית"ש ויתעלה עלינו, אין כמלכנו, על מלכותו ית"ש ויתעלה עלינו, אין כמושיענו, על ישועתו ית"ש ויתעלה עלינו בתמידות, ועד"ז בכל הבבות. אתה הוא אלוקינו, ראוי בזה שיקבל עליו מסירת נפש בציור איזה מיתה, להראות אמתת אמונתו באלהותו ית"ש ודי בזה. אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, יגיל בזה וישמח ישראל מאד, שבודאי בביאת מועד ירחם ציון ויבנה ערי יהודה ויבקש במחשבתו שיחישנה בקרוב בימינו, אתה הוא [...] שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים וכו'... כל הנוסח עם הפסוק וערבה וגו' כאשר נדפס בסדורים, במתון ובכוונה עצומה [...] עכ"ל.

"ומי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך לומר קטורת כנ"ל, ואחר כוונת הלב הן הן הדברים".                                                  

---