דפי מאורות (5774-15)

במסגרת תקנות חכמי הכנסת הגדולה שעמדה לישראל בראשית ימי הבית השני, נתחבר ונוסח סדר התפילות והברכות המלווה את חיי האדם הישראלי. וכך נוסח התלמוד (ברכות לג): "אמר רבי יוחנן אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות".

 

 

במקום אחר הודגש כי בין אנשי כנסת הגדולה היו כמה נביאים. הרב חיים מוולז'ין כתב בספרו "נפש החיים" כי לנוסח התפילות והברכות חשיבות גדולה מאוד ובכל מילה ומילה יש משמעויות עמוקות, שהרי לתפילות ולברכות יש ייחוס כמעט כמו דברי הנביאים, ושורשם גבוה מעל גבוה. מתוך הנחת יסוד חשובה זו יש לבחון את הברכה שאנו דנים בה, נוסחה של הברכה "מעין שלוש". ברכה זו מובאת במשנה (ברכות לו) וכדברי חכמים מי שאכל פרי משבעת המינים או תוצריו מברך אחריהם ברכה אחת "מעין שלוש". בעל ערוך השולחן כתב (אורח חיים רח, ב) על משמעות הביטוי "מעין שלוש":

לפי שבה כלולים כל ג' ברכות של ברכת המזון. כיצד? על המחיה הוא מעין ברכת הזן [...] ועל ארץ חמדה הוא מעין ברכת הארץ [...] רחם הוא מעין בונה ירושלים, כי אתה ה' טוב ומטיב הוא מעין ברכת הטוב והמטיב.

עד כאן סקירה קצרה על ברכת ה"מעין שלוש" שאנו דנים בה.

כדי להבין את השימוש בביטוי "מעין", נמנה כמה דוגמאות. הרמב"ם בהלכות תפילה כותב (ב, ב): "אם היה טרוד ודחוק, או שקצרה לשונו מתפלל שלוש ראשונות וברכה אחת מעין כל האמצעיות ושלוש אחרונות, ויצא ידי חובתו". ובתלמוד (ברכות טז) מופיע הביטוי המיוחד יותר: "רבי עקיבא אומר אם שגורה תפילתו בפיו, מתפלל שמונה עשרה, ואם לאו – מעין שמונה עשרה". ועוד, בליל שבת חוזר הש"ץ ומתפלל בקול רם ברכה אחת מעין שבע ואומר ברכה אחת שכוללת את שלוש הראשונות, שלוש האחרונות והאמצעית בעניין השבת, והיא נקראת ברכה "מעין שבע". שימוש נרחב עושה הרמב"ם בביטוי "מעין" כדי להסביר את מלאכות השבת ואת תולדותיהן. הוא כותב (בהלכות שבת ז, ו) שלפי ההגדרה של המלאכה, "תדע מעין איזה אב היא". בהלכות תפילה חוזר הרמב"ם ומשתמש בביטוי "מעין" כדי להגדיר את התוכן של הברכה האמצעית של השבתות והחגים וכלשונו, "וברכה אחת אמצעית מעין היום" (סדר התפילות). שימוש מעניין בביטוי "מעין" אנו מוצאים ברמב"ם (בהלכות בית הבחירה א, ד) ושם הוא מסביר כי בוני בית המקדש בימי עזרא בנוהו כבניין שלמה, וכיוון שלא הצליחו להבין את כל הנאמר ביחזקאל הוסיפו רק "מעין דברים המפורשים ביחזקאל". גם בהלכות טהרת כלים משתמש הרמב"ם ב"מעין" וקובע כי כלי שנשבר, שבדרך כלל שבירתו היא טהרתו, הרי "כל זמן שהכלי יכול לעשות מעין מלאכתו" עדיין הוא נחשב ככלי שלם (הלכות כלים יא, ב). במזמור מזמירות שבת, "מה ידידות מנוחתך, את שבת המלכה", כתוב בבית האחרון, "מעין עולם הבא יום שבת מנוחה" (עיינו ברכות נז). עוד שימוש מיוחד שאנו אומרים "יעלה ויבוא" בברכת העבודה, וכלשון הברייתא (שבת כד), "ואומר מעין המאורע בעבודה", וכן בתעניות, "אומר מעין המאורע בשומע תפילה" (שם). עד כאן סקירה קצרה, ומכאן לתובנה מעניינת בברכת "מעין שלוש".

בברכה יש ביטוי מיוחד שחוזר פעמיים, פעם באמצע הברכה ופעם סמוך לחתימה. כך נאמר בברכה: "שרצית והנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה". בסמוך לחתימה חוזר הביטוי, "והעלנו לתוכה ושמחנו בבניינה ונאכל מפריה ונשבע מטובה". על ביטוי זה ידועה שאלתו של הרב ברוך עפשטיין בעל ה"תורה תמימה" (בריש ואתחנן). לאחר שהוא מביא את דברי המדרש (סוטה יד), "דרש רבי שמלאי, מפני מה נתאווה משה רבנו להיכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך?" שואל הרב,

צריך עיון בנוסח הברכה מעין שלוש והעלנו לתוכה ונאכל מפריה ונשבע מטובה. והלא כמבואר אין מן המידה לבקש את ארץ ישראללתכלית זו. ואף כי בוודאי אין ראיה ממשה רבנו לכלל ישראל, אבל בכל זאת איך תיקנו לכתחילה נוסח כזה שאינו מן המידה; וצריך עיון רב.

הרי הביטוי "נאכל מפריה ונשבע מטובה" לא רק שהוא מוקשה, אלא חוזר הוא פעמיים בברכה, כפי שראינו. (יצוין כי בחלק מהנוסחאות של הברכה אכן מושמטות תוספות אלו).

בעל ערוך השולחן מקשה: "אם ברכה זו מדרבנן, למה שינו אותה משאר הפירות שברכתן האחרונה היא 'בורא 
נפשות' "? ויותר מכך, שהרי הברכה הראשונה על פירות אלו, של המינים שנשתבחה בהם הארץ, לא שונה משאר ברכות על הפירות. כלומר, על תפוחי עץ או על פירות הדר, כמו גם על רימונים ותאנים, מברכים "בורא פרי העץ", ואם מדרבנן היא הברכה, מה ראו לשנות באחרונה ולא בראשונה?

לסיכום, ברור שכל כולה של הברכה לא נתקן אלא לכבודה של ארץ ישראל. דיינו שנעיין בדעתו של ר"ג שקבע מפורשות (ברכות לז), "כל שהוא משבעת המינים, מברך עליו שלוש ברכות" הווה אומר, זה לא תלוי בשביעה או בערך המזוני, אלא בכך שאלה פירות שיש להם זיקה לחיבת ארץ ישראל! גם חכמים שחלקו עליו מסכימים שיש לנו עניין בחיבת הארץ, אלא שהם חלקו ואמרו שזו רק תקנת החכמים ואין בה ברכת המזון המלאה, אלא רק "מעין" אותה ברכה, אבל ברור שחיבת הארץ היא ביסודה של הברכה. מכאן נאמר שכדי להעצים את הדגש על ארץ ישראל רצו חכמים דווקא לתת לברכה אופי שירומם אותה לדרגה הקרובה ביותר לברכת המזון. על כן קראוה "מעין שלוש". רצונם לומר, ראויים פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל שיברכו אחריהם ברכה הקרובה ביותר לברכת המזון.

מכאן לשאלת הת"ת. אמנם הארץ ומצוותיה יקרים לנו מאוד, אבל מאחר שכל כולה של הברכה בא כדי להבליט את חיבת הארץ ואת פירותיה, ראוי ורצוי להזכיר את אכילת פירותיה ושביעת טובותיה, וזה יוזכר פעם ועוד פעם, ולוואי שנזכה.

 

הרב יוסף אנטמן

מרצה בהתמחות לתושב"ע

ובמסלולים לחינוך מיוחד ולגיל הרך

 

 

 

קבצים להורדה:

בא תשעד.pdf

מחבר:

אנטמן, הרב יוסף