דף הבית > עיונים בסידור התפילה - ברכת בורא נפשות

עיונים בסידור התפילה - ברכת בורא נפשות

דפי מאורות (5774-16)
נוסח הברכה: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת [יש גורסים: שברא] להחיות בהם [יש משמיטים מילת "בהם"] נפש כל חי, ברוך חי העולמים".
 
 
 
למנהג התימנים (על פי הרמב"ם) הנוסח הוא: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, בורא נפשות רבות על כל מה שברא חי העולמים".
ברכה זו מוזכרת במשנה כברכה לפני האכילה וכן כברכה אחרי אכילת פירות ומשקים. במשנה (ברכות ו, ח) כתוב:
השותה מים לצמאו אומר: "שהכל נהיה בדברו", ר' טרפון אומר: "בורא נפשות רבות" מברך לפני שתיית המים, ואין הלכה כר' טרפון, אלא לפניהם מברך "שהכל", ולאחריהם "בורא נפשות רבות".
פירוש "וחסרונן", הוא "חסרון וצורך הנפשות". ברכה זאת היא ברכת השבח, שמשבחים ומודים לקב"ה על המזון שאכלנו ועל השתייה ששתינו. בזמן התנאים האחרונים, כשהתחילו לברך ברכה זו לאחר האכילה והשתייה, הוסיפו בה ברכת הודאה: "על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי", כלומר על כל מה שבעולם, שגם אם לא נבראו ניתן להתקיים בלעדיהם, שלא נבראו אלא לשם אכילת תענוג, כמו תפוחים וכדומה, שעליהם מברך ברכה זו. אנו מודים על זה שהוסיף הקב"ה וברא מאכלים נוספים כדי שיוכלו להתענג בהם ולהחיות בהם נפש כל חי, שגם התענוג שבמאכלים אלו מוסיף חיות ועונג לאדם.
על פי הירושלמי, ברכה זו נאמרת עם הוספת שם השם בחתימה: "ברוך אתה ה' חי העולמים", וכך פוסק גם הרא"ש. אך בעל האבודרהם פוסק שלא להוסיף את שם השם בחתימת הברכה. לפי דעת הגר"א חותמים גם בברכה זו בשם השם בצורה הבאה: "ברוך אתה ה', חי העולמים. יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי תפלה לאל חי, אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני".
כיוון שברכה ראשונה היא על הנאת האכילה עצמה תיקנו חכמים לברך ברכה מיוחדת לכל סוג מאכל, כדי שנודה לה' על כל מאכל בנפרד, אבל הברכה שאחר האוכל היא על התועלת הכללית היוצאת לאדם מהאכילה. לכן תיקנו ברכה אחת לכמה סוגים. לדוגמה, אם אכל בארוחה אחת (ללא לחם) אורז, פרי עץ, פרי אדמה ובשר, ושתה מיץ – יברך בתחילה ארבע ברכות: "מזונות" על האורז, "העץ" על פרי העץ, "האדמה" על פרי האדמה, ו"שהכל" על הבשר והמיץ, אבל אחר אכילתם יברך "בורא נפשות" על כולם, שברכה זו פוטרת את כל סוגי המאכלים והמשקים חוץ משבעת המינים (שולחן ערוך רז, א).
מתחילה הייתה ברכת בורא נפשות רשות, ורבי יהודה הנשיא היה מברך אותה רק אחר אכילת מאכלים חשובים כבשר וכביצה. במשך הזמן התקבל המנהג כחובה, לברך אחר כל אכילה שאינה מיני מזונות או שתייה שאינו יין "בורא נפשות" (ברכות מד, ב).
 
סיכום
ברכת "בורא נפשות" אינה מוזכרת במקורות התנאיים כברכה אחרונה. לכן, על פי הגר"א, בזמן התנאים בירכו רק אחר בשר וביצים. האמוראים חידשו שמברכים אחר כל דבר.
 
הברכה להלכה
השולחן ערוך (סימן רז) פוסק שמברך "בורא נפשות" אחר כל הדברים שאינם משבעת המינים, וכיוון שבירושלמי מובא לחתום "ברוך אתה ה' חי העולמים" ובבבלי החתימה אינה מוזכרת, חותם "ברוך חי העולמים" ללא הזכרת שם. הגר"א פוסק שחותמים את הברכה בשם, אך המשנה ברורה אומר שהעולם לא נהגו כך.
המגן אברהם פוסק שנוסח הברכה הוא "וחסרונן על כל מה שבראתה", אך הגר"א פוסק שנוסח הברכה "על כל מה שברא". המשנה ברורה (סק"ג) מביא את שני הניסוחים ואינו מכריע ביניהם.
 
ד"ר אביה גוטמן
ראש המסלול לחינוך מיוחד
 
 
 
 
קבצים להורדה:
בשלח תשעד.pdf
מחבר:
גוטמן, ד"ר אביה
דוא"ל:
[email protected]