You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
עיונים בסידור התפילה - ברכת בורא פרי האדמה
דפי מאורות (5774-13)
בעיקרה, ברכה זו מתברכת על פירות הארץ שאינם מן העץ.
כשהגזע שמעל פני האדמה כלה וחוזר וגדל בעונה הבאה משורשיו – אזי החלק הנאכל נחשב לפרי הארץ וכולל פירות (כגון דלעת), עלים (כגון חסה) וזרעים (כגון חמשת מיני דגן לא מבושלים).
מברכים בורא פרי האדמה ולא בורא פרי הארץ, כלשון הכתוב: "מראשית כל פרי האדמה".
אתייחס לשני דיונים סביב ברכה זו:
הראשון, מחלוקת חכמים ורבי יהודה מה יש לברך על ירקות. דעת חכמים: בורא פרי האדמה, ורבי יהודה: בורא מיני דשאין. רבי יהודה סובר שצריך להיות היכר בברכה לכל מין ומין ולכן אין לברך ברכה כוללת, "בורא פרי האדמה", אלא להתייחס לפרט המדובר. הוא למד זאת מהגמרא, שכתוב "ברוך ה' יום יום". כשם שבזמנים השונים יש לברך ברכה מיוחדת ליום שנמצאים בו, כגון שבת ויום טוב, כך גם יש לייחד לכל מין ומין ברכה לפי עניינו.
הרב קוק בעין איה מסביר שקיימת מחלוקת ברמת החיוב המצופה מהאדם ביחס להשגת החכמה האלוקית ודרכי טובו. יש חכמה כללית הדומה ללילה, כנאמר "כי אראה שמיך, מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת". (לכן גם תחילת הלילה נקרא ערב, מלשון מעורבב, לעומת הבוקר, מלשון מבוקר, מאובחן). האמונה בכללה אינה צריכה להתפרט, אלא מספיקה הידיעה שה' עשה, עושה ויעשה את כל המעשים. לעומתה, יש חכמה היורדת לאבחנה דקה בשכל המתחלף בין חלקי החכמה, שכל חלק פותח הכרה נוספת של הבורא. היא משולה ליום שבו רואים כל פרט. הרב סובר שחכמה זו נעלה ועושה רושם רב יותר על האדם. לכן רבי יהודה סובר שיש לדייק בכל מין ומין, שנגלה דרך אורחות הטבע השונים את מעשי ה' לעומקם, ואילו חכמים סוברים שאי אפשר לצפות זאת
מכל אדם ולכן מספיק האמונה הכללית. ההלכה נפסקה כמו חכמים. האם מכאן למדים משהו לגבי סוגיית העדיפות שבין אמונה תמימה לאמונה חקרנית ביחס לציבור בכללו?! נקודה למחשבה.
יש הלכה נוספת המתייחסת לברכות כלליות ופרטיות. אדם טעה ובירך "בורא פרי העץ" במקום "בורא פרי האדמה", לא יצא ידי חובתו. אולם אם על פרי העץ בירך "פרי האדמה" – יצא. הסיבה היא, שככל שהברכה כללית יותר היא כוללת גם את הפרט, אך ברכה פרטית, כגון "בורא פרי העץ", אינה יכולה לפטור את פרי האדמה שהרי איננו פרי מהעץ. אבל פרי העץ הוא בכלל פירות האדמה ולכן בדיעבד מועילה ברכת "בורא פרי האדמה".
גם בסוגיה זו מובאת דעת רבי יהודה שאולי תועיל ברכת בורא פרי העץ לפרי האדמה. לשיטתו, החיטה הייתה ותהיה עץ. הכוונה לעץ הדעת, שלדעתו היה חיטה.
הרב קוק מסביר שהאדם הראשון השתמש בעץ הדעת למלא את תאוותו לאכילה גסה והוריד בכך את מדרגתו למשפחות האדמה האוכלים את לחמם בזיעת אפיים. אולם בעתיד ישמש עץ הדעת (החיטה) לאכילה ראויה והאדם לא צריך יהיה להשקיע את עמלו לפרנסתו, אלא ישתמש בדעת כדי להגיע למטרתו הגבוהה כפי שמתאים לצורתו האנושית. אולי אז ברכת "פרי האדמה" הכללית והנמוכה תוכל להתאחד עם ברכת "פרי העץ" הפרטית והגבוהה.
הרב יאיר בן שטרית
מרצה בהתמחות למחשבת ישראל
קבצים להורדה:
