דפי מאורות (5774-09)

במה התייחסה ובמה זכתה?

 

כיצד מברכין על הפירות? על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ (ברכות פרק ו, משנה א).

 

 

​

בעוד שברכות הנהנין רובן ככולן הן ברכות כלליות, נמצאות שתי ברכות בגדר יוצאות מן הכלל: ברכת "המוציא לחם מן הארץ" וברכת "בורא פרי הגפן".

החידוש בברכה נפרדת המבטאת את העילוי המיוחד של הלחם נדמה כמובן מאליו. סברה פשוטה היא שלחם הוא עיקר מזונו של האדם עד שהפסוק צריך לחדש כי "לא על הלחם לבדו יחיה האדם". על כן מובן וברור שראוי וצריך הוא לקבל ברכה מיוחדת בפני עצמו.

לעומת הלחם, נראה כי החידוש לייחד ברכה מיוחדת ליין, ועל ידי כך להוציאו מכלל פירות העץ לכדי "פרי הגפן", אינו מובן מאליו. חכמי הגמרא (ברכות לה ע"ב) דנו בחידוש זה שהובא במשנה והביאו הסברים בייחודיותו של היין לעומת הפרי המקורי, הענבים.

שלושת התירוצים המובאים בגמרא תורמים רבות לבניית קומתו של היין לכדי דבר מעולה וייחודי. התלמוד מאפיין את ייחודיות היין כ"סעיד", שנותן כוחות מיוחדים לגוף האדם יותר מכל מזון אחר. שתיית יין ואפילו מועטה די בה כדי להשביע, ושתייה מרובה אף מגבירה את התיאבון. היין הוא גם בחזקת "סעיד" וגם משמח, וזאת נרמז בתהלים, "ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד" (קד, טו). מה הקשר בין היין ללב? אחת מסגולות היין היא שיש בכוחו להעביר אותנו ממצב תודעתי אחד למשנהו ויש בו כדי לשמח את הנפש ואת הלבבות עד כדי שכרון חושים.

הגמרא (ברכות לה ע"ב) דנה בשאלת מה דין יין כשקובעים עליו סעודה והוא משמש בה את עיקר הסעודה, בהשוואה לסעודה אחרת שבה הלחם הוא העיקר. רבא קובע כי לכאורה "בטלה דעתו אצל כל אדם אלא עם כן יבוא אליהו ויאמר אחרת". ייחודיות היין לעומת שאר פירות האילן באה לידי ביטוי גם בפסיקת הרמב"ם (הלכות ברכות ח, א), ובשולחן ערוך (רב, א).

מאפיין ייחודי נוסף ביין הוא כי הוא משמש בן לוויה חשוב ומשמעותי במעגל החיים היהודי: ברכה על הגפן מצינו בברית מילה, בקידוש של שבת, בהבדלה במוצאי שבת, במועדים, בחתונה – שתי ברכות, באירוסין ובנישואין. לברכה זו של היין אין מקבילה בשום מאכל או משתה אחרים. מעלה זו באה לידי ביטוי גם במחזור ויטרי, "תנו רבנן אין מקדשין אלא על היין ואין מברכין אלא על היין". כל קידוש השבת, הרגל או האישה ייעשה רק באמצעות היין, המקבל בקביעה זו מעלה גבוהה בסולם חשיבותו ויוקרתו.

ראוי שניתן דעתנו גם לממד נוסף בהקשר לתוצר הגפן הנמנית על שבעת המינים שהתברכה בהם הארץ. גם אם נמהל היין במים ולא נפסד טעם היין, עדיין ראוי המשקה להתברך בו כ"בורא פרי הגפן".

בהסתכלות מטאפורית ניתן לדמות את האדם עצמו ליין. האדם הוא בעל אישיות, מאפיינים, ערכים, זהות ומהות, חי בחברה ומתערב בה, אך למרות מעורבותו בסביבה הוא נשאר אחד, יחיד ומיוחד, ממש כמו היין. כך גם עם ישראל, שעם התערבותו עם עמים אחרים, נוכחותו, יציבותו וערכיו אינם בטלים. התבוננות באשכול ענבים מלמדת כי הוא מורכב מאוסף של ענבים יחידים היוצרים זה לצד זה מבנה מושלם של תלות וערבות הדדית.

יין, כמו סוד, בגימטרייה = 70. בסנהדרין לח ע"א כתוב: "נכנס יין יצא סוד", כלומר שבאמצעות היין ניתן לעתים לגלות עולמות פנימיים, נסתרים וחסויים. היין משחרר עכבות, מפיל מחיצות ומעלה את היכולת היצירתית. עם זאת יש לזכור כי שתיית יתר של יין עלולה להביא להחצנת יתר של עולם פנימי ללא גבולות ומעצורים, תוך איבוד שליטה וחופש בחירה.

ניתן להצביע על קשר בין שתיית יין בשמחות ובין היבטים של גילוי: בברית מילה מתגלה שֵם התינוק; בנישואין יש גילוי של שני בני הזוג זה לזו; בשבתות ובמועדים מתבהר ומתברר הקשר והחיבור של אדם לבוראו.

ייחודיותו של היין מתבטאת גם בעובדה שברכת "המוציא" אינה פוטרת את היין ויש לברך עליו בסעודה. כשם שברכת "המוציא" פוטרת את שאר המאכלים בסעודה כך ברכת הגפן פוטרת את כל המשקים האחרים.

ייחודיות נוספת של היין מתוארת על ידי המהר"ל בגבורות ה' (פרק ס): "בכל האילנות מקבלים רכבה עם מי שאינו מינו חוץ  מן הגפן, וזה שאמר 'אשתך כגפן פוריה' ".

ולקינוח נביא לסעודתנו את המים ואת היין גם יחד כפי שהם מרומזים בשירו היפה של ר' שלמה אבן גבירול:

ככלות ייני תרד עיני

פלגי מים

שבעים המה הגיבורים [יין]

ויכחידם תשעים שרים [מים]

שבתו שירים כי פי שרים

מלא מים

המשורר מקונן על תום היין בקנקנו ואילו אנו יכולים להמשיך להתברך בגפני ארצנו ולברך על היין ברכת "בורא פרי הגפן".

 

בלה אבן-חן

מרצה בתכנית השלמות לייעוץ חינוכי

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

וישב תשעד.pdf

מחבר:

אבן-חן, בלה

דוא"ל:

[email protected]