דף הבית > עיונים בסידור התפילה - ברכת הגורן

עיונים בסידור התפילה - ברכת הגורן

דפי מאורות (5774-35)
כל שכיר מכיר היטב את פעימת הלב הקלה האוחזת אותו אחת לחודש בשעת פתיחת מעטפת תלוש השכר. האם שולמו כל שעות העבודה? האם לא שכחו נסיעות ושעות נוספות?
 
 
ומה נותר בכיסי לאחר שרשות המסים נטלה את חלקה? אבותינו היו, רובם ככולם, חקלאים. הם לא קיבלו את שכרם אחת לחודש. פעימת הלב התלוותה, מן הסתם, לשעת מדידת הגורן: בשעת הקציר, איסוף העומרים לערמות, וההכנסה לגורן. אפשר לראות באופן כללי אם שרתה הברכה במעשה ידינו, אך אין אפשרות לדעת במדויק. בשעת הפרשת תרומות ומעשרות היו מודדים את הגורן במדויק. זו השעה שבה עמד החקלאי פנים אל פנים מול שכרו, מול יגיע כפיו השנתי. כאן ניתן עדיין לשמוע את צליל פעימת הלב. התלמוד מלמד על ברכה מיוחדת לשעה זו (בבלי, תענית ח ע"ב):
תנו רבנן: הנכנס למוד את גרנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידנו. התחיל למוד אומר: ברוך השולח ברכה בכרי הזה. מדד ואחר כך בירך – הרי זו תפלת שוא. לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין.
התיאור מבטא את התרגשותו של החקלאי בשעה מיוחדת זו שבה ייקבע כמה ברכה יראה בעמל כפיו. היבול העונתי הוא מקור פרנסתו למשך השנה כולה ולכן האירוע כולו עטוף בברכות, בבקשה ובהודיה. טרם כניסתו לגורן יברך: "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו"; עם תחילת המדידה יברך: "ברוך השולח ברכה בכרי הזה". ברכות אלו מלוות את השעות שטרם המדידה, כל עוד כמות היבול סמויה מן העין. לאחר שמדד כבר – אין לברך. מנמקת הגמרא: "לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין". המדידה קובעת גדרים ברורים של משקל, נפח, אורך ורוחב. מכאן ואילך הפך היבול לנכס כלכלי, בעל ערך כספי מדויק. החקלאי, מן הסתם, כבר מריץ בראשו חשבונות של כמה חודשי מחיה יכול היבול שנאסף לפרנס. אולם טרם עלה סרגל המדידה על היבול – הכול פתוח והיבול יכול עדיין להתברך. עיקרון זה בא לידי ביטוי בהיר בסיפורה של האישה השונמית בספר מלכים ב ד, א–ז:
וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת ה' וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ הַגִּידִי לִי מַה יֶּשׁ לכי לָךְ בַּבָּיִת וַתֹּאמֶר אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת כִּי אִם אָסוּךְ שָׁמֶן. וַיֹּאמֶר לְכִי שַׁאֲלִי לָךְ כֵּלִים מִן הַחוּץ מֵאֵת כָּל שְׁכֵנָיִךְ כֵּלִים רֵקִים אַל תַּמְעִיטִי. וּבָאת וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ וּבְעַד בָּנַיִךְ וְיָצַקְתְּ עַל כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה וְהַמָּלֵא תַּסִּיעִי. וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ וַתִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בַּעֲדָהּ וּבְעַד בָּנֶיהָ הֵם מַגִּשִׁים אֵלֶיהָ וְהִיא מיצקת מוֹצָקֶת. וַיְהִי כִּמְלֹאת הַכֵּלִים וַתֹּאמֶר אֶל בְּנָהּ הַגִּישָׁה אֵלַי עוֹד כֶּלִי וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵין עוֹד כֶּלִי וַיַּעֲמֹד הַשָּׁמֶן. וַתָּבֹא וַתַּגֵּד לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לְכִי מִכְרִי אֶת הַשֶּׁמֶן וְשַׁלְּמִי אֶת נשיכי נִשְׁיֵךְ וְאַתְּ בניכי וּבָנַיִךְ תִחְיִי בַּנּוֹתָר.
נעיין בפסוק ד: "וּבָאת וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ וּבְעַד בָּנַיִךְ וְיָצַקְתְּ עַל כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה וְהַמָּלֵא תַּסִּיעִי". מדוע מצווה הנביא לסגור את הדלת? מדוע יש צורך להוציא מן הבית את הכלים המלאים? דומה שיש תשובה אחת לשתי שאלות אלו. הרב אברהם חיים שור (גליציה המאה ה-17), בפירושו למסכת בבא מציעא על פי דברי רש"י על אתר, כותב: "הטעם הוא דאין דרך וכבוד הנס והברכה לבוא אלא בהסתר, כמו שמצינו אצל אלישע שאמר 'ובאת וסגרת הדלת בעדך' ". הנביא מכין את התנאים לקיומו של הנס. הנס הוא הברכה. הוא יכול לחול רק בדברים הסמויים מן העין. לכן הנביא מצווה על סגירת הדלת מפני עיניהם של השכנים. אין ראוי שהבית יתמלא בכלי שמן רבים ועל כן מצווה הנביא את האישה השונמית "והמלא תסיעי", השאירי בבית רק את הכלים הריקים. כך דרכה של ברכה, לשְרוֹת תמיד במי שמשים עצמו ככלי ריק, המוכן תמיד לקלוט  ולהחכים, בענווה ובצניעות – "סמוי מן העין".
ברכות אלו נפסקו להלכה ברמב"ם (ברכות י, כב) ובשולחן ערוך, אורח חיים, הלכות ברכת הפירות סימן רל, סעיף ב:
הנכנס למוד את גרנו, אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשלח ברכה בכרי הזה; התחיל למוד, אומר: ברוך השולח ברכה בכרי הזה; מדד ואח"כ בירך הרי זה תפלת שוא, שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי [פי' דנעלם ואינו נראה] מן העין.
אולי גם אנו צריכים לברכה זו בטרם פותחים אנו, מדי חודש בחודשו, את תלוש השכר?!?
 
ד"ר יוסף זיו
מרצה בתואר שני להוראת מקרא וספרות חכמים
 
 
 
 

 

קבצים להורדה:
נשא תשעד.pdf
מחבר:
זיו, ד"ר יוסף
דוא"ל:
:[email protected]