דפי מאורות (5774-06)

הקשר בין ברכת המזון וארץ ישראל

 

בברכה הראשונה של ברכת המזון אנו מודים על המזון שה' נותן לכל ברואיו, "כאמור פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, ברוך אתה ה' הזן את הכל".

 

 

בברכה השנייה אנו מודים על ארץ ישראל. בהקשר זה אנו מזכירים את הברית שה' כרת עם אבותינו על הארץ ומודים גם על התורה. נשאלת שאלה: למה להזכיר את הארץ בברכת המזון?

כן אפשר לשאול גם על הברכה השלישית שבה אנחנו מתפללים על בניין ירושלים ועל בית המקדש. מה הקשר שלהם לברכה על דבר שאדם אוכל? הרי בכל העולם כולו מברכים על האוכל ולא רק בארץ ישראל וירושלים?

תשובה אפשרית לשאלות אלו מצויה בפסוק שממנו לומדים חיוב ברכת המזון. שם כתוב: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח, י). הארץ היא מקור השפע של הברכה. ככל שאנו מושרשים יותר בארץ ישראל אנו ניזונים יותר מהשפע הרוחני והגשמי שבארץ.

אם נתבונן במבנה של הברכות בברכת המזון נמצא קשר עמוק יותר בין ברכת המזון לארץ ישראל. בגמרא, ברכות מח ע"ב נאמר:

אמר ר' נחמן משה תקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן. יהושע תקן ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ. דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים. דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש.

מהו הקשר הפנימי המחבר בין הברכות השונות?

הראי"ה קוק זצ"ל, בפירושו לסידור עולת הראיה, מסביר שהחוט החרוז בכל דרכי התורה הוא הקשר בין הפרט והכלל.  אנו רואים את הקשר הזה במבנה ברכת המזון.

ראשיות הכל אדם צריך הקיום הגופני הפרטי ואחריו הקיום הגופני הכללי [...] על כן קודם לכל תקן משה את ברכת המזון בשעה שירד להם המן לתקנתם וקיומם החמורי הפרט. מבלעדיו אין חומר לבנות. אחר כל עלינו מזה שנכנסנו לארץ ובאנו אל המצב העסק של הקיום הכללי הגופני. אחר כך דוד ושלמה תקנו "בונה ירושלים" שכבר בא הזמן לכונן הצורה הרוחנית הכללית לכלל האומה ומרכזה.

הרב קוק מסביר שיש מבנה מיוחד בברכת המזון המתאר את ההתפתחות הרעיונית בתוך הברכות של ברכת המזון, מהצדדים הגשמיים של האדם (הזן את העולם) לצדדים הרוחניים והכלליים של האומה כולה (בונה ירושלים). בעניין זה דומה מבנה ברכת המזון  לתפילת שמונה עשרה. ברכות הבקשות של העמידה מתחילות בצדדים גשמיים של החיים המתייחסים בעיקר לעולם הפרט (דעת, רפואה ופרנסה) ומסיימות בברכות הקשורות לעולם הרוחני של הכלל (בונה ירושלים ואת צמח). בהמשך ברכת המזון יש ברכה נוספת. בגמרא, ברכות מח ע"ב נאמר:

הטוב והמטיב – ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר. דאמר רב מתנא אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב – הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה.

הרוגי ביתר ניתנו לקבורה בט"ו באב. למה על האירוע הזה דווקא תיקנו ברכה לדורי דורות? גם אם היה מקום בשעתו להודות על שניתנו לקבורה, מה הסיבה להודות בכל פעם שאנו אוכלים במשך אלפי שנים? מה הקשר בין זה לברכת המזון?

ה"בית יוסף" בסימן קפט בשם הירושלמי עונה: "כשנחרב ביתר נגדעה קרן ישראל ואין עתידה לחזור עד שיבוא בן דוד, ולכך סמכוה אצל בונה ירושלים". כלומר, ברכת "הטוב והמטיב"  היא חלק מברכת "בונה ירושלים", שכל מי שלא אמר "מלכות בית דוד" לא יצא ידי חובה. מתוך חורבן ירושלים וחורבן מלכות בית דוד בא חורבן ביתר.

ו"כשנחרבה ביתר – נגדעה קרן ישראל". כבודו של עם ישראל ירד. לכן, לדעת מסכת סופרים, תלמידי חכמים מתענים "שני וחמישי ושני מפני חילול השם ומפני כבוד ההיכל שנשרף".

ממשיך הירושלמי ומבאר כי לא תחזור קרן ישראל למקומה אלא בחזרת מלכות בית דוד. זו הסיבה שבגללה אנו מברכים ברכה זו בכל ברכת המזון. עלינו לזכור את כל ההשפלות שעבר עם ישראל מאז חורבן ירושלים ומלכות בית דוד: השואה, האינקוויזיציה, הפרעות הנוראות שעשו ביהודים, מסעי הצלב וכו'. חורבן זה בא מחורבן ירושלים ומאיבוד מלכות בית דוד.

ברם, מסביר הרב אליהו מונק בספרו "עולם התפילות": העובדה שדווקא קבלת הרשות לקבור את הרוגי ביתר הביאה לתקן את ברכת "הטוב והמיטיב", הנאמרת עד היום הזה על בשורות טובות (ברכות פרק ט, משנה ב) על הנאות ושמחות שונות, אינה מקרית. עובדה זו עשויה להזכיר לנו שהיו תקופות כה קשות בחיי עמנו שאפילו הקלה פעוטה כזאת, קבלת רשות לקבור את חלליהם בארצם ובאדמתם, כבר הייתה בעיניהם "טובה כפולה ומכופלת" מיד אביהם שבשמים.

 

אל כל אלה פונה ברכתה הרביעית של ברכת המזון בעקבות המאורע ההיסטורי שהיה הסיבה לתקנתה. היא ממשיכה את הקו של שלוש הברכות הקודמות המתארות את שפע חסדי ה' הנובע מקדושת ארץ ישראל.

 

הרב ד"ר אלי קון

מרצה בהתמחות לתנ"ך

 

 

קבצים להורדה:

תולדות תשעד.pdf

מחבר:

קון, הרב ד"ר אלי