דפי מאורות (5772-11)

ומנשמת נשימתי תעלה שירתי לאל חי / עיון תפילה

 

"הללויה, הללו אל בקדשו, הללוהו ברקיע עזו. הללוהו בגבורתיו, הללוהו כרב גדלו. הללוהו בתקע שופר, הללוהו בנבל וכנור, הללוהו בתף ומחול, הללוהו במנים ועגב, הללוהו בצלצלי שמע, הללוהו בצלצלי תרועה. כל הנשמה תהלל יה, הללויה. כל הנשמה תהלל יה, הללויה".

 

 

​

 מזמור זה, שמקורו בתהלים ק"נ, הוא הקטע האחרון, החותם והמסכם את תשבחות הקב"ה בפסוקי דזמרה אשר בתפילת השחר. נוסף על כך זהו אף המזמור האחרון החותם את ספר תהלים. מתוקף תפקידו המסיים והמסכם ראוי לבחון את ייחודו ואת טבעו של ההילול האצור בו. מזמור ק"נ הוא מזמור קצר שניתן לחלק אותו, על דעת רש"ר הירש, לשני חלקים: חטיבה ראשונה (פסוקים א–ב), המביעה את תהילות ה' בהתאם לתחומי השלטון השונים שמופיעה בהם פעולתו, והחטיבה השנייה (פסוקים ג–ו), המתארת את האופן שבו מהללים את ה' במבחר כלי נגינה. רש"ר הירש מרחיב בעניין זה כי כלי הנגינה השונים מייצגים הרגשות ומצבי רוח המעוררים בנו את מעשה ההילול. הפסוק החותם את החטיבה השנייה מסכם אף את השבח והתהילה: "כל הנשמה תהלל יה הללויה". בעיון זה אנסה לעמוד על טיבם של שני חלקי המזמור, על הקשר ביניהם ועל חשיבות מיקומו של המזמור כיחידה המסכמת את פסוקי דזמרה בתפילת שחרית ואת ספר תהלים כולו.

שני הפסוקים הראשונים הפותחים את המזמור מביעים את תהילת ה' בתחומי שלטונו השונים. לפי המלבי"ם, "הללויה הללו אל בקדשו" הוא הילול הקב"ה על ההנהגה "בקודש", שהיא למעלה מן הטבע. "הללויה ברקיע עוזו" עוסק בהנהגה הסדורה על ידי הרקיע והמערכה, על פי הטבע. תנועה הדרגתית זו שבין ה"קודש" ל"רקיע" מחברת אותנו אל החטיבה השנייה במזמור המייצגת דרגה אחת מטה, את המחשת אופני ההילול בעולם האנושי. חטיבה זו מתארת את אופן הקילוס והשבח לאל באמצעות מבחר כלי נגינה.

ניתן להציג מספר שאלות ביחס לחלקו השני של המזמור: מה ייחודו של ההילול באמצעות כלי נגינה? מדוע חשוב לפרט את כלי הנגינה בהם מהללים את ה', האין סיפק לציין כלי נגינה אחד או שניים? ראוי להדגיש שמבחר כלי הנגינה המוזכרים במזמור זה הוא יוצא דופן בכל ספר תהלים, מבחינת מבחר כלי הנגינה המוזכר בו.

לשאלה הראשונה ניתן למצוא תשובה במהותו המגבילה של המלל האנושי. המילה כיחידה בסיסית בשפה מתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי ספציפי. לעומת זאת, הנגינה אינה לוקה במגבלות התיאור של המילים. ראוי להדגיש כי מבחר כלי הנגינה המופיעים במזמור מייצג מבחר מבעים מוזיקליים העשויים לשקף הלכי נפש שונים: "תקע השופר", אותו קול השובר את הרוח ומזוהה כצליל, המעורר את הנפש לשוב למקורותיה ולבוראה; צלילי המיתר העדינים של ה"נבל" וה"כינור", הפורטים על נימי הנשמה ומפיקים מוזיקה, עשויים לייצג הלך נפש מעודן וענוג; צלילי ההקשה ב"תוף" מגבירים את הקצב ועשויים להקביל להלמות הלב האנושי; הטפיחה והצלצול ב"מחול" מביעים את אותו מושג אשר מעבר לייצוג פעולת הריקוד מזוהה כשם כלי נגינה מנחושת, שצורתו כטבעת פתוחה ובו קבועים פעמונים, ובצליליו יש מתוספת הקצביות המאפיינת אף את הלמות התוף. מקול הצלצול ב"מחול" נסחפים אנו לקול צלצול אחר ההולך ומתחזק בהדרגה, מ"צלצלי שמע" ל"צלצלי תרועה", ומסיימים בהרמוניה צלילית המאחדת את הקהל על גווניו הקוליים השונים ועל מגוון הלכי הנפש הגלומים בו: "כל הנשמה תהלל יה הללויה". רש"ר הירש מפרש "נשמה" כ"נשימה", ומתחבר לחלקו הראשון של המזמור המציג את תהילת ה' בתחומי שלטון שונים, כמאמרו: "כל נשימה ונשימה מנשימות בני האדם חייבות להיות כלולות בשירת שלטון ה'".

פרשנות זו, המשלבת את הקשר בין הנשמה, שיש בה מן האיכות העליונה, המטאפיסית, לנשימה המאפיינת את החיים הארציים, הפיזיולוגיים, מובילה אף לחשיפת הקשר בין שני חלקי המזמור המתקשר לייחודה של פעולת התפילה. התפילה היא כגשר הבא לחבר בין שני עולמות אשר תהום רבה ביניהם: בין האל הרם והנשגב, אשר תחומי שלטונו נאדרים ונעלמים מאתנו והם מוזכרים בתחילת המזמור, ובינינו, בני האדם, אשר את שפתנו המוגבלת מעשירה המוסיקה, דבר הבא לידי ביטוי בחלקו השני של המזמור. חיבור כזה, אף על פי שהוא בלתי אפשרי, הוא בכל זאת ייתכן, בכוחה של התפילה, המהווה צוהר להופעת מציאות פנימית חיה וקיימת של אל חי בקרבנו. חיבור זה מייצג אף את הקשר בין שני חלקי המזמור, הנעוץ בחיבור שבין האל והאדם, אשר מתאפשר מכוחה של התפילה, של שירת הנשמה. זו אף מהותו של ספר תהלים, אשר השירה המפכה בו כמעיין המתגבר הולכת ומתעצמת ממזמור למזמור עד הגיעה לשיא, שאותו מילים לא תוכלנה להכיל כי אם צלילי הנגינה על סוגיהם. זו אף המטרה של פסוקי דזמרה אשר נועדו להכין את האדם לקראת קריאת שמע: להקדים את שבחו של מקום כדי שיתפעל הלב ויתפעם.

מי ייתן וממנגינות לבנו, משירת מחשבותינו ומנשמת נשימותינו

יעלו תפילותינו

מעלה מעלה

 ויתקבלו ברצון מלפני אל חי.

 

ד"ר סמדר פלק-פרץ

מרצה בהתמחות לאנגלית

 

מקורות:

1.    סידור תפילות ישראל עם פירוש הגאון הרב שמשון רפאל הירש, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, עמ' נ"ב.

2.    מקראות גדולות נביאים וכתובים המלא עם פירוש המלבי"ם, הוצאת ברוכמן ירושלים.

3.    אדלר, אלי (תשס"ג), תפילת ישרים: עיון אמוני ביסודות התפילה, עצמונה (גוש קטיף), עמ' 137–138.

4.    אתר דעת: לימודי יהדות ורוח, מכללת הרצוג, גוש-עציון.

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

ויגש תשעב.pdf

מחבר:

פלק-פרץ, ד"ר סמדר