דפי מאורות (5773-07)

למה פסוק זה נכנס לסידור התפילה?

 

מנהג ישראל ברוב הקהילות בעולם לומר בשעת פתיחת הארון והוצאת ספר תורה את הפסוק מפרשת בהעלותך (י, לה–לו): "ויהי בנסע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו איביך וינסו משנאיך מפניך". למה תיקנו לומר פסוק זה על נסיעת הארון בשעה שארון הקודש עצמו אינו נוסע כלל ועיקר?

 

 

באופן פשוט ניתן לומר שפתיחת הארון והולכת ספר התורה מקבילות לנסיעת הארון במחנה ישראל במדבר. המילים "בנסע הארון" מקבילות לפתיחת הארון, והמילים "מציון תצא תורה" – להוצאת התורה מן הארון.

במאמר זה נציע שלושה פירושים שונים שמנסים, כל אחד בדרכו, להעמיק את הכוונות ואת המשמעות שבאמירת פסוקים אלו. תקוותנו היא, שבאמצעותם ישיג המתפלל הבנה עמוקה יותר על משמעותו של פסוק זה בכלל ויתרום לשיפור כוונותיו באמירתו כחלק מנוסח התפילה בפרט.

על פי המסורה, הפסוקים "ויהי בנסע הארון" "ובנחה יאמר" נכתבים בתוך מעין סוגריים העשויים אותיות נ' הפוכות. בתלמוד בבלי (שבת קטז ע"א) מוסבר בשם עורך המשנה רבי יהודה הנשיא שצמד הפסוקים מסומנים "מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו".

רש"ר הירש בפירושו לתורה (במדבר י, לה–לו) מסביר באריכות למה פסוקים אלו הם ספר חשוב בפני עצמו. לדעתו, שני פסוקים אלו הם קיצור תולדות ישראל והאנושות. משה הגיע לדרגה עליונה של הזדהות גמורה עם רצון ה', אולם רק באחרית הימים תהיה זה תכונה לאומית של כלל ישראל ודרכו לאנושות כולה.

כיצד יתבצע המהלך שכל העולם כולו יכיר בקב"ה כמלך עלי אדמות? על ידי נסיעת הארון. הארון הוא ארון התורה שנסע והביא את האור של תורה קודם לעם ישראל ואחר כך לעולם כולו. משה ידע בלבו שהתורה תשלים את מסעה בארץ, וכשתבוא ותתערב בעולם תתפורר ברית האויבים ורדיפת המשנאים תהפוך למנוסה מבוהלת. אז יבוא היום שכל בני האדם יהיו נושאי התורה, "ונלוו גויים רבים אל ה' ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך" (זכריה ב, טו).

לפי הסבר זה של רש"ר הירש אפשר להבין בצורה עמוקה יותר את סיבת קריאת פסוק "ויהי בנסע הארון" בזמן הוצאת ספר תורה מהארון והולכתו אל הבימה. לפני קריאת התורה אנו נזכרים בתפקידה המרכזי של התורה להשפיע על מצבו הרוחני של האנושות כולה ומסעות ה' עלי אדמות. הפסוק שנכנס לתפילה בזמן הוצאת ספר התורה איננו מתכוון רק להעלאת זיכרון של נסיעת הארון מימי המסע במדבר, אלא מתייחס בעיקר לייעוד העיקרי של עם ישראל להפיץ את התורה לעולם.

בהמשך לדברי הרב הירש אפשר להבין בצורה טובה יותר מדוע נבחרה דווקא האות "נ" לסמל את סוד עוצמתו של ספר זה וחשיבות שיבוץ "ויהי בנסע" בתפילה. בתלמוד בבלי (ברכות ד ע"ב) נידונה תהילת "אשרי" הנאמרת שלוש פעמים מדי יום. פסוקיו של מזמור זה יוצרים באקרוסטיכון את אותיות האל"ף-בי"ת, אך האות נ' מדולגת: "אמר ר' יוחנן: מפני מה לא נאמר נו"ן ב 'אשרי', מפני שיש בה מפלתן של ישראל, דכתיב 'נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל' " (עמוס ה, ב).

אם האות נ' עניינה נפילה של ישראל שאין ממנה תקומה ח"ו, מדוע מקיפה דווקא היא את ה"ספר" המעיד על נצח ישראל? אפשר לענות על התמיהה אם נתייחס לכך שהנו"נים הפוכות. ייתכן שהנ' ההפוכה מסמלת את היפוכה של נפילת ישראל – את עליית ישראל. הנו"נים ההפוכות הן אות ברית חרישית בין הקב"ה לעם ישראל שיתקיים לדורות. לכן נקבע הפסוק "ויהי בנסע הארון" בזמן הוצאת ספר התורה כעדות שבכל מצב, בין בארץ בין בגלות, התורה היא מקור כוחו הנצחי של עם ישראל, כל עוד הארון, ובו התורה, ימשיך לנסוע עמו.  

אפשרות שנייה לפרש את סיבת הכנסתו של הפסוק "ויהי בנסע" בתפילה פותחת אופקים חדשים ורחבים יותר. לפי הזוהר (פרשת ויקהל) כאשר מוציאים ספר תורה לקרוא בו בציבור נפתחים שערי שמים, שערי רחמים, ומתעוררת אהבה לעילא. לכן התקינו לומר את תפילת "בריך שמיה" בשעה זו שהיא עת רצון. בריך שמיה היא תפילה עמוסת בקשות, ואילו בקשתו של משה בעת מסע הארון, "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך" מבטאת את האפשרות לבקש בעת רצון זו של פתיחת הארון ונשיאת ספר התורה בקשה כללית לישועת ה' ולתקומת ישראל.

אפשרות שלישית, בכיוון חסידי יותר ומבוסס על דברי הזוהר, מסבירה את הפסוק בצורה אחרת. גופו של אדם הוא כארון לתורה אשר בלבו ובמוחו. לפי זה, מובנו של "בנסע הארון" הוא התנועה הפנימית בלב האדם, לנסוע, להתקדם ממדרגה למדרגה בקדושה ובלימוד התורה וקיום מצוותיה (תפארת שלמה מועדים לחג הסוכות). בעת הזאת הוא מתפלל שהקב"ה יסייע לו בשאיפותיו, והגורמים המטרידים והמפריעים, בחינת "אויביך" ו"משנאיך" שינוסו ויפוצו מפניו.

לסיכום, ראינו שלש אפשרויות שונות להסביר בצורה עמוקה יותר את הכללתו של הפסוק "ויהי בנסע" בזמן הוצאת ספר התורה. הסבר אחד מדגיש את חשיבותה של הרבצת התורה לכל האנושות וכגורם עיקרי לנצחיותו של עם ישראל; הסבר שני מדגיש את חשיבות פתיחת הארון כבקשה כללית לישועת עם ישראל; הסבר שלישי מדגיש את הפן האישי של עבודת ה' והתקדמות רוחנית בלימוד התורה וקיום המצוות.

תקוותנו היא שההסברים האלו יפתחו צוהר עמוק יותר לסיבת הכנסת הפסוק "ויהי בנסע" בסידור התפילה.

 

הרב ד"ר אלי קון

מרצה לתנ"ך, מכללת אורות ישראל

מרצה בחינוך יהודי, מרכז לוקשטיין, אוניברסיטת בר אילן

 

 

קבצים להורדה:

ויצא תשעג.pdf

מחבר:

קון הרב ד"ר אלי