עיונים בסידור התפילה - צידוק הדין

[1]     מעשה זה מופיע גם בגמרא, עבודה זרה יח ע"ב בשינוי נוסח.

[2]     יש לציין שדווקא במקרה חכמים מונים "חטאים" ספציפיים של שלושת בני המשפחה. ראו בגמרא שם.

[3]     רוקח, סימן שמג; כלבו, סימן פז; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכד; יורה דעה, סימן שלט. מנהג אחר מופיע בגאונים ועל פיו אין לומר צידוק הדין בימי מועד משום הצער הנלווה אליו. ראוי לציין את דעתו של רבי אברהם סבע בצרור המור, פרשת שופטים, המעיר שצידוק הדין "מועיל למת". נציין גם לתשובת רב האי גאון באוצה"ג משקין 41, המובא במרגליות, את החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל, עמ' 55, הטוען "וצדוק הדין אשר אתם אומרים אין אנו יודעים מה הם דבריו". ר"ל שהמנהג לומר צידוק הדין על הנפטר לא היה מוכר בבבל ומקורו במנהגי ארץ ישראל.

[4]     המקור לפטירת יוסף ודוד באותה שעה מופיע בזהר, פרשת תרומה. ראו ב"ח, אורח חיים רצב.

[5]     על פי שבלי הלקט, שבת קכו.

[6]     פירוש זה מעניין מאוד כיוון שמשה חטא בהכאת הסלע ולא בהכאת הצור. הפרשן היחיד הקושר בין שני האירועים וטוען שהם למעשה אירוע אחד הוא ר"י בכור שור, בפירושו לבמדבר כ.