דפי מאורות (5775-38)

תהלים, מזמור צט

 

קדושת הקב"ה וקדושת השבת

 

מזמור צט הוא שיר המבטא את קדושת ה'. הוא מתחלק לשלושה חלקים. כל חלק מבאר עניין אחר הקשור בקדושת הקב"ה. כל חלק מסתיים בפזמון, שראשו – פניית המשורר אל קהל המתפללים, וסופו – מענה הקהל המכריז שה' הוא קדוש.

 

 

​

בחלק הראשון (פסוקים א–ג) מתוארת קדושת ה' היושב על הכרובים כעל כס המלכות, מולך על העמים, וכל הארץ מזדעזעת מאימתו, "יודו שמך גדול ונורא"; בחלק השני (פסוקים ד–ה) מתוארת קדושת ה' המתגלה במלכותו על ישראל במישרים, משפט וצדקה, "אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית"; בחלק השלישי (פסוקים ו–ט) מתוארת קדושת ה' על ידי מונח ספרותי הנקרא מיטונימיה (פיגורה לשונית המחליפה מושג אחד במושג אחר). במקרה זה, משה, אהרון ושמואל מייצגים את קדושת ה'.

"ונוקם על עלילותם" – נפרע מחטאיהם. קדושת ה' מתגלה ביתר שאת בדין שהוא עושה בקרובים לו ביותר. בהקשר זה בולטת ביותר דמותו של משה רבנו שנענש בצורה גלויה לאחר שהיכה את הסלע ולא עשה כנדרש. הזכרת שמואל הנביא בכפיפה אחת עם משה ואהרון מבוארת בדברי חז"ל רבים אשר השוו בין הדמויות. השוואה זו רלוונטית למזמורנו. במישור הפשוט, משה, אהרון ושמואל הם נביאים, מנהיגי ישראל אשר הדריכו את עם ישראל לדרך של קדושה וקיום מצוות ואשר זכו שתפילותיהם תתקבלנה.

יש לציין כי המילה "ויענם" משמעה פעולה שנעשתה פעמים רבות. ייתכן ששלושת המענות "קדוש" שבמזמור, אשר הוזכרו בתחילת המאמר, רומזים לקדושה המשולשת המתוארת בחזון ישעיה (פרק ו). כן ניתן לומר שמזמור זה הוא אב-טיפוס לתפילות ה"קדושה" ולפיוטיה.

מעניין לראות שעיקרי הרעיונות במזמור זה הם עיקרי הרעיונות שקבעו חז"ל בתפילות ראש השנה: "ה' מלך [...] קדוש הוא" – המלך הקדוש, ועוז מלך משפט אהב – "המלך המשפט", תנוט הארץ – "גם כל העולם חל מפניך ובריות בראשית חרדו ממך", בעמוד ענן ידבר אלי ושמרו עדותיו וחוק נתן למו – "אתה ניגלית בענן כבודך [...] ללמדך לעמך תורה ומצוות", ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים – "ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך בהר ציון".

יש לציין כי אין עדויות חד-משמעיות שמדובר במזמור שנכתב לכתחילה להיאמר בראש השנה, כפי שאין הדבר באוסף המזמורים הקודמים (מזמור צה ואילך).

עובדה מעניינת נוספת ניתן להסיק מעיצוב הלשון הפיגורטיבית של המזמור. ייתכן שמדובר במזמור שיועד להיאמר בחצר המקדש, נוכח ארון הברית אשר הכרובים עומדים עליו. המפללים עונים שלוש פעמים "קדוש" ומשתחווים פעמיים: פעם ראשונה בעמדם בחצר במקדש, ופעם שנייה בצאתם מן המקדש, בעמדם נוכח הר הבית.

מבחינה לשונית יש מאפיינים מעניינים למזמור אשר מתכתבים עם תוכנו, המדגיש את קדושת ה':

א.         ניתן לראות במבנה הלשוני של המזמור ריבוי בולט בכינויי הגוף לחיזוק ההטעמה: "ורם הוא על כל העמים", "קדוש 

             הוא" (פעמיים), "והוא יענם", "אתה כוננת", "אתה עשית", "אתה עניתם". כן, הכינוי "ה' אלוקינו" מוזכר במזמור ארבע פעמים.

ב.         כל חלק משלושת חלקי המזמור פותח לדבר על ה' בלשון נסתר ועובר לדיבור בלשון נוכח.

           מבחינה תוכנית, שלושת החלקים ערוכים בהדרגה מן הכולל אל המצומצם: בחלק הראשון מדובר על כל העמים; בחלק השני – על בני ישראל (יעקב); בחלק השלישי – על בחירים, כמשה, כאהרון וכשמואל.

מזמור זה מקביל למזמור צז. ההקבלות רבות, אך הבולטות ביניהן ניכרות בייחוד בתחילת המזמור ובסיומו: "ה' מלך" –"ה' מלך", "והודו לזכר קודשו" – "והודו לזכר קודשו". במזמור צז נאמר, "ה' מלך תגל הארץ", ובמזמור צט – "ה' מלך ירגזון עמים". אין זאת סתירה, שהרי גם במזמור צז נאמר: "ראתה ותחל הארץ", ואף על פי כן יש בשינוי כדי להעמידנו על הייחודיות שבכל מזמור: מזמור צז מדגיש את השמחה במלכות ה', ואת הקדושה הוא מזכיר ברמז בלבד, "והודו לזכר קדשו", ואילו מזמורנו נאמר במעמד מלא אימה שבקדושה, מעמד של תפילה ושל השתחוויה נוכח הארון והכרובים אשר עליו. משום כך אין מוזכרת בו שמחה; המוקד הוא הקדושה.

כאמור, המזמור מופיע כחלק מתפילת "קבלת שבת". פנים רבות לשבת, טעמים רבים לה, והיא נושאת מגוון של משמעויות ושל רעיונות. סמלי השבת ומצוותיה מגלמים את יסודות האמונה בבורא עולם, יוצר העם ונותן התורה. עם סיום מלאכת שמים וארץ באה שבת לעולם והיא גולת הכותרת של הבריאה. ארבע סגולות לשבת: הכילוי, השביתה, הברכה והקדושה. כאשר הושגה תכלית הבריאה ראה ה' את בריאתו כי טובה היא:

ויכלו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות (בראשית ב, א–ג).

ה' בירך את היום השביעי בכך שקידש אותו ורוממו משאר הימים. כל יום מימי הבריאה מצוין בעשייה המיוחדת לו; בכל יום נוסף דבר מה לבריאה. ביום השביעי אמנם לא נברא דבר פיזי, אך בכל זאת נתחדש חידוש: ביום זה כלו כל המעשים והבריאה הגיעה לשלמותה. השבת אפוא מסמלת את שלמות הבריאה ואת הקדושה. משום כך, בערב שבת קודש ראוי שמזמור העוסק בקדושת ה' יהיה חלק מההכנה הנפשית לקראת כניסתנו אל יום השבת.

 

(המאמר מבוסס על ספר "דעת מקרא").

 

 ד"ר יעל שגב

מרצה במסלול לגיל הרך ובמסלול יסודי

ובהתמחות לספרות

 

 

 

 

 

 

מחבר:

שגב, יעל ד"ר