קדיש תתקבל נזכר כבר במסכת סופרים בשם הכללי – קדיש.[1] אצל גאוני בבל הוא קרוי "קדיש תתקבל",[2] ו"קדיש מלא".[3] אצל הראשונים הוא נקרא "קדיש יהא שלמא רבא",[4] "קדיש בתרא",[5] "קדיש שלם",[6] ו"קדיש גמור".[7] לעתים הוא נקרא "קדיש התפילה", או "קדיש שלאחר התפילה".[8] כך הוא נבדל מן ה"חצי קדיש" הנקרא גם "קדיש לעילא", "קדיש זוטא", "קדיש חסר", ו"קדיש קצר".
לרוב יש בו שלושה משפטי בקשה: "תִּתְקַבַּל", "יְהֵא שְׁלָמָא", ו"עוֹשֶׂה שָׁלוֹם". הבקשה הראשונה הפותחת ב"תִּתְקַבַּל" מצויה במספר נוסחים. נוסח המרדכי – טריפולי ומרבית הספרדים: "תִּתְקַבַּל צְלוֹתָנָא וּבָעוּתָנָא עִם צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא (וְאַרְעָא)".[9] נוסח הרמב"ם – תימן בלדי: "תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן וְתִתְעֲבֵיד בְּעוּתְכוֹן [בנוסח קוטשין עונים: אָמֵן] וּצְלוֹתְהוֹן וּבְעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּנָא דִּי בִשְׁמַיָּא".[10] בנוסח קוטשין מוסיפים: "קֳדָם מאריה דְּבִשְׁמַיָּא בכל זמן וּבְכָל עִידָן ועִידָנָא הַדֵין לְחַיִּים טוֹבִים".[11] בנוסח אשכנז וספרד: "תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל [בנוסח ספרד: בֵּית] יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא [בנוסח איטליה: דְּבִשְׁמַיָּא]".
תוספת פסוקים על ידי הקהל
בראשונים נזכר המנהג שלפיו הקהל אומר שני פסוקים יחד עם החזן האומר קדיש.[12] "וְעַתָּה יִגְדַּל...".[13] "זְכֹר רַחֲמֶיךָ...".[14]להלכה יש לאמרם קודם שהחזן מתחיל.[15] במקום שבו אין להפסיק אין לאמרם.[16] בשל כך הם נאמרו בעיקר בקדיש תתקבל.
יש מנהג באחרונים שהקהל יוסיף בלחש שלושה פסוקים יחד עם שליח הציבור:[17] במקביל ל"תִּתְקַבַּל", "קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצון אֶת תְּפִלָּתֵנוּ".[18] כשהש"ץ אומר "יְהֵא שְׁלָמָא" אומרים "יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".[19] וכשהש"ץ אומר "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם" אומרים "עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ".[20]
האר"י הורה שלא לומר את הפסוקים.[21] בעקבות זאת סידורי החסידים, ונוסח ספרד השמיטום. גם הגר"א צידד להשמיטם.[22]
מי שאינו זוכה לשמוע קדיש, בשל הגעה באיחור, או בשל מגורים בקהילה קטנה שאין בה מניין, עליו להשלים את הקדיש באמצעות אמירת פסוקים.[23] להשלמת קדיש תתקבל מוסיפים קטע נוסף: "אמר רבי יהושע בן גדיא כל העונה אמן בעולם הזה זוכה...".[24]
קדיש שלם ללא תתקבל
לעתים נאמר "קדיש שלם" ללא הבקשה "תתקבל". פעמים משום שכבר נאמר, כגון לאחר קריאת המגילה בליל פורים[25] או בשבת חול המועד, ולעתים בשל נסיבות שבהן התפילה מעוכבת מלהתקבל, כמו בשחרית של תשעה באב.[26]
בנוסח הספרדים והתימנים מוסיפים בתפילות הימים הנוראים: "תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ בְּרַחֲמִים מִן הַשָּׁמַיִם" לפני "תִּתְקַבַּל", ומבקשים גם על פתיחת שערים, לפי אקרוסטיכון אלפביתי. יש נוסח מורחב של חמישים שערים.
תִּשְתַּלַח אֲסוּתָא
בסוף תפילת ליל יום הכיפורים אמרו בתקופת הראשונים במרסיי, במקום תתקבל, "תִּשְתַּלַח אֲסוּתָא וְחַיֵי וְרַחֲמֵי לְכֹל קְצִירֵי וּמְרִיעֵי דִצְרִיכֵי לאֲסוּתָא בְּגוֹ עַמֵיך בֵּית יִשְרָאֵל".[27]
מנהג קוטשין לומר אחר ההקפות של שמחת תורה, לפני מנחה, את "הקדיש הארוך".[28] הכולל מלבד תתקבל גם: "תִתְבְּנֵי קַרְתָא",[29] "תִּשְתַּלַח אֲסוּתָא",[30] "יֵיתִין שִמעִין",[31] "יהי רצון [...] תֵּעָנוּ מִן הַשָּמַיִּם",[32] "תִּכָּתְבוּ כֻּלְכֶם". "יְהִי רָצוֹן" נוספים, "יהא שלמא", "אב הרחמן",[33] "עושה שלום", "דְכִירִין לְטוֹב", "עושה שלום" שני, "ליהודים היתה אורה", "וכל ישראל" וחותמים ב"לשנה הבאה".
יהי רצון שתתקבלנה תפילותינו עם תפילות כל עם ישראל לפני אבינו שבשמים.
[23] ספר חסידים, סימן יח. עליו להוסיף ארבעה פסוקים וקטע גמרא: "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי..." (יחזקאל לח, כג); "יְהִי שֵׁם..." (תהלים קיג, ב); "בָּרְכִי נַפְשִׁי..." (תהלים קד, א); "לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ..." (דניאל ב, כ); "אמר ריב"ל כל העונה אמן יהא..." (שבת, קיט ע"ב).
[24] ראו סידור אשי ישראל, עמ' 117; קונטרס תודה לרבי שמואל במברגר פפד"מ תרע"ז, עמ' 18. מקור הדברים הוא בילקוט שמעוני, תהלים רמז תשמא. נזכר ברוקח, סימן שסב, שם הוא
מיוחס לירושלמי. בתנחומא (פר' צ, סימן ט) מיוחס לר' יהודה בר גדיא.
[26] שו"ת רבי עקיבא איגר החדשות, סימן כד; שו"ת מהר"ם שי"ק ,יורה דעה, סימן שע.
[27] מנהג מרשלייאה, סדר תפילת יום הכיפורים, עמ' 132. דומה לנוסח ברית המילה של קהילת תימן, שיסודו בנוסח של רס"ג.
[28] קדיש זה ארוך כמאמר זה כולל ההערות (!). סדר תפילות שבחות ושירים, אמסטרדם תקי"ז, עמ' כב– כג. דיון בנוסח הקדיש מצוי אצל ש"ט, גגין, כתר שם טוב, ד, ירושלים תשמ"ח, עמ'