עיונים בסידור התפילה - קריאת שמע – פרשה ראשונה

דפי מאורות (5772-18)
"בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"
 
קריאת שמע פותחת במשפט "ואהבת את אלוהיך בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאדך". משפט זה מעלה מספר שאלות והראשונה שבהן: איזה סוג של אהבה מבקש הקדוש ברוך הוא? קיימים סוגים שונים של אהבה: יש אהבת הורים לילדיהם ויש אהבת ילדים להוריהם; יש אהבת גבר לאישה ויש אהבת אישה לגבר; יש אהבה בין אחים ויש אהבה בין חברים.
 
 
הרמב"ם (הלכות תשובה י, ג) מתייחס לסוגיה זו ומפרש איזו אהבה מבקש אלוקים:
וכיצד היא האהבה הראויה? הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתרה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד, כאילו הוא חולה אהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה והוא שוגה בה תמיד בין בשבתו בין בקומו בן בשעה שהוא אוכל ושותה. יותר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שוגים בה תמיד כמו שצונו "בכל לבבך ובכל נפשך", והוא ששלמה אמר דרך משל "כי חולת אהבה אני". וכל שיר השירים הוא לענין זה.
נשאלת השאלה, כיצד ניתן לחשוב כל הזמן רק על אהבת ה'? הרי כדי להתקיים אנו זקוקים לחשוב גם על עניינים אחרים? על זה אומר הרמב"ם שאלוקים צריך להיות במחשבתנו, שנשתדל לכוון את מחשבתנו לשמו ולנסות להבין מה רצונו מאתנו. בכל מחשבה שחושבים, עלינו להתפלל אל ה' ולבקש ממנו הדרכה.
שאלה נוספת: מדוע משתמש ה' בפנייתו לעם ישראל בלשון רבים במילה "לבבך" ולא בלשון יחיד "ואהבת את ה' בכל לבך"? רש"י מסביר שה' פונה אל שני היצרים אשר כל אחד מהם נקרא לב: זה נקרא לב טוב וזה נקרא לב רע. המילה "נפשך" מרמזת על כך שאדם יהיה מוכן לתת את חייו למען קידוש השם. אך מה פירוש המילה "מאדך"? על פי רש"י ניתן להתייחס למילה "מאדך" כ"אל ממונך", משום שייתכן מצב שבו האדם יהיה מוכן למסור את חייו אך לא את ממונו. פירוש נוסף שמציע רש"י הוא להתייחס למילה "מאדך" כ"אל המידה שבך" – שתהיה מוכן לוותר על כל המידות הטובות שנתן לך ה'.
השאלה השלישית היא אם ניתן לבקש אהבה. האם אדם יכול להתחייב לאהוב? הסבר לכך ניתן למצוא אצל הרב דסלר בספר מכתב מאליהו (כרך א, קונטרס החסד): הוא מסביר שהמילה "אהבה" נובעת מלשון "הב", שמשמעותה לתת. לדבריו, אהבה אינה הרגשה אלא פעולה שאותה אנו מוכיחים במעשינו. כאשר אנו עושים למען האחר אנו מראים את אהבתנו, וככל שאנו עושים יותר למען האחר כך גדלה אהבתנו. אנו מראים לילדינו שאנו אוהבים אותם בעשייה היום-יומית שלנו עבורם, וכל שאנו עושים יותר מתמלא לִבנו באהבה. ה' מבקש באמצעות קריאת שמע עשייה יום-יומית המעידה על אהבתנו ועל מחויבותנו.   
השאלה הרביעית היא מדוע מבקש הקדוש ברוך הוא את אהבת האדם. הרמח"ל, בספרו מסילת ישרים, מדמה את הקשר שבין ה' לעם ישראל לקשר שבן הורה לילד. אולי התבוננות זו יכולה לתת מענה על השאלה. הקב"ה יודע שבני אדם זקוקים לאהבה ועל כן הוא מלמד אותם אהבה מה היא, וגם דורש מהם שהקשר בינו ובין עם ישראל יהיה קשר של אהבה.
הורים אחראים לפתח ולקיים את הקשר הרגשי עם ילדיהם מגיל הינקות. קשר זה עומד במבחן בגיל ההתבגרות שבו המשימה ההתפתחותית העומדת בפני המתבגרים היא נפרדוּת, קרי התרחקות מההורים כדי לעצב את אישיותם הנפרדת. מה תפקיד ההורים בשלב זה? תפקידם הוא לאפשר את הנפרדוּת ועם זאת גם להחזיק את הקשר: לדאוג שיהיה זמן איכות עם המתבגר; להגביל ולשמור בעת הצורך; להתעקש שיחזור הביתה בשעות מסוימות; להתעקש שישב עם המשפחה לסעודת שבת; לקיים את הקשר ולהעביר את המסר כי נוכחותו חשובה.
דרך קריאת שמע מבטיח הקדוש ברוך את הקשר היום-יומי בינו ובין עם ישראל ושומר אותנו קרוב אליו; דרך קריאת שמע נותן ה' מקום לצורך של בני האדם באהבה ומלמדם כיצד ניתן לקיימה.
מי ייתן ונדע גם אנחנו ללמד את ילדינו אהבה מה היא ושנדע גם אנחנו לענות על צורכיהם הרגשיים ולקיים עמם, לצד הנפרדוּת הנחוצה להם בבגרותם, קשר מיטיב לאורך השנים שיעזור להם לבחור בטוב.
 
ליאת דביר
מרצה בהתמחות לחינוך חברתי קהילתי
 
 
 

 

 

מחבר:
דביר, ליאת
דוא"ל: