You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
עיונים בסידור התפילה - שירת הים
דפי מאורות (5772-13)
ים, ארץ ושמים: דרכה של שירת הים (שמות טו, א–יח)
פתיחה
אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים
עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה
זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו
ה' איש מלחמה ה' שמו
ים סוף #1
מרכבת פרעה וחילו ירה בים
ומבחר שלשיו טבעו בים-סוף
תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן
ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב
ים סוף #2
וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש
וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים
קפאו תהמת בלב ים
אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי
אריק חרבי תורישמו ידי
נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים
מי כמכה באלם ה' מי כמכה נאדר בקדש
נורא תהלת עשה פלא
המשך המסע #1
נטית ימינך תבלעמו ארץ
נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך
שמעו עמים ירגזון
חיל אחז ישבי פלשת אז נבהלו אלופי אדום
אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען
תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן
עד יעבר עמך ה' עד יעבר עם זו קנית
המשך המסע #2
תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה'
מקדש אדני כוננו ידיך
חתימה
השיר פותח בשם ה' וגם חותם בו. שם ה' מצוי גם בחתימת כל בתי השיר. החלוקה לבתים מתבצעת על ידי "תקבולת הצלע המורחבת" החותמת את הבתים: "ה' איש מלחמה/ה' שמו", "ימינך ה'/ימינך ה' ", מי כמכה/מי כמכה", עד יעבר/עד יעבר" (ראו רשב"ם, ד"ה: "ימינך").
בפתיחת השיר ה' מוכתר כ"איש מלחמה". בנוהג שבמקרא, הגברים הם היוצאים למלחמה והנשים, הנשארות בעורף, מקדמות את פני הלוחמים השבים מן הקרב (שופטים יא, לד; שמואל א יח, ז). בקרב מול מצרים נתקיים "ה' ילחם לכם ואתם תחרשון" (שמות יד, יד). לכן הפעם כל ישראל המצויים בעורף, גברים כנשים, מקדמים את פני הלוחם היחיד – "ה' איש מלחמה ה' שמו".
תיאור אירועי ים סוף מעוררים קושי. כיצד "אמר אויב" לאחר שכבר "טבעו בים סוף" ו"ירדו במצולות"? רמב"ן מבאר (כדרכו במקומות שהתורה משנה מן הסדר הכרונולוגי [עיינו הערתו המתודולוגית בבמדבר טז, א]) שבשיר מצויים שני תיאורים מקבילים של אירועי ים סוף:
כי מתחלה אמר ש"טבעו בים" ו"ירדו במצולות", והיה זה כאשר שבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים, ואח"כ שב לומר איך נעשה זה, "כי ברוח אפך" היא רוח קדים עזה "נערמו מים" מתחלה ו"קפאו התהומות", ומפני זה חשב האויב שירדוף וישיגם בים ויחלק שללם ותמלא נפשו מהם, ו"נשפת" עליהם "ברוחך" ו"כסמו" הים. והזכיר זה כי גם במחשבתו זאת סבה ופלא מאת השם שחזק לבם וסכל עצתם לבא בים [...] על כן אמר אחריו "מי כמוכה באלים", עושה גדולות ונפלאות בדבר והפכו.
אם כן, שתי הודיות נפרדות יש כאן: אחת על אודות עצם הניצחון על המצרים ולכן בית זה חותם בשבח "נאדרי בכח/ תרעץ אויב"; והשנייה על אופן הניצחון הפלאי ולכן בית זה חותם בשבח "מי כמכה באלם/נאדר בקדש/עשה פלא".
המשך המסע: לכאורה, לאחר הודיה לה' על שתי הטובות שעשה עמנו בים סוף, שירת הים הייתה צריכה לבוא לסיומה, אך אנו מצויים רק במחצית שיר. במחצית השנייה מוזכרים אירועים הרחוקים מחציית הים בעשרות ובמאות שנים: הכניסה לארץ, בניית המקדש וכינון מלכות ה'. מה מקומם בשירת הים? חציית הים, מטרתה היא הכניסה לארץ (ראו רשב"ם, ד"ה: "נהלת בעזך"). קשר זה מודגש על ידי סמיכותה של המילה "נטית" המופיעה ארבע פעמים בסיפור קריעת הים (שמות יד, טז, כא, כו, כז) למילה "נחית", המלווה את נדודי עם ישראל בדרכם לארץ (שמות יג, יז, כא). הדמיון הכמעט מוחלט בין שתי המילים בא לבטא את הזיקה בין נטיית היד (של משה בסיפור ושל ה' בשיר) בקריעת הים, ובין מטרתה – המסע לארץ.
זיקה נוספת בין "ים" ל"ארץ" נזכרת בהמשך השיר. שבע מילות פחד מתארות את רגשות האומות העומדים בדרכם של ישראל לארץ: ירגזון, חיל, נבהלו, רעד, נמגו, אימתה, פחד (השוו יהושע ב, ט–י). קריעת הים שימשה כלוחמה פסיכולוגית באומות במסע ישראל לארץ. זיקה זו באה לידי ביטוי בשימוש הכפול בדימוי "כמו אבן" אצל המצרים ו"כאבן" אצל שכני ישראל.
חתימה: מטרת חציית הים היא הכניסה לארץ, ומטרת הכניסה לארץ על פי השיר היא להקים "מכון מקדש" לה'. ומהי מטרת המקדש? כינון מלכות ה' בעולם: "ה' ימלוך לעולם ועד". מהלך זה מנוסח יפה בדבריו של הרב מרדכי ברויאר (פרקי מועדות, עמ' 265):
והשירה חותמת במלכות ה', ובכך היא מבטאת את משמעות כל האמור בה. שכן שמחת ישראל בתשועתו ובתבוסת אויביו איננה דומה לשמחת כל העמים בניצחונם במלחמתם; וגם תקוות ישראל בבואו אל ארצו איננה דומה לשאיפות כל העמים היושבים בארצם. שכן ישראל מבקשים לכונן את מלכות ה' [...] משום כך כאשר ראו את תשועתם ואת נפילת אויביהם, הם שמחו על הצעד הראשון לקראת מלכות ה'. וכאשר הם באים אל הארץ, הם רואים את עצמם באים אל נוה קדשו של ה' ואל המקדש שה' כונן. והרי הם פותחים בשירה– משום שמלכות ה' עתידה להתכונן על ידם.
זוהי דרכה של שירת הים: ים, ארץ ושמים.
ד"ר מרים סקלרץ
מרכזת תואר שני נשים בקמפוס רחובות
ובוגרת המכללה
קבצים להורדה:
דוא"ל:
