דפי מאורות (5775-27)

 שעה של חיבורים

 

יש מנהג יפה בקהילות רבות לקרוא את שיר השירים בערב שבת, והוא שונה מקהילה לקהילה. הספרדים למשל אימצו את מנהג האר"י ז"ל לקרוא את שיר השירים בציבור בכל ערב שבת לפני תפילת מנחה; אחרים קוראים את המגילה לאחר תפילת מנחה או לאחר ערבית. בשונה מהמנהג הרווח אצל בני עדות המזרח, האשכנזים אינם נוהגים לקרוא את שיר השירים לפני שבת, אלא רק אם טרם הגיע זמנה של תפילת ערבית.

 

 

​

מקור המנהג ומשמעותו

מה עומד מאחורי המנהג לקרוא את שיר השירים בערב שבת? האם קיים קשר רעיוני בין שיר השירים לשבת? אם כן, מהו?

נבין תחילה את מהות המגילה. שיר השירים כתוב כשירת אהבה בין הרעיה ובין הדוד. לפי פרשנות חז"ל, המגילה נתפסת כיצירה קדושה. במשנה (ידיים, ג, ה) נאמר: "כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים". חז"ל מפרשים את המגילה כמשל מליצי על יחסי האהבה בין כנסת ישראל ובין הקב"ה. החיבור בין העם לאלוקיו מתואר במגילה כחיבור של אהבה עזה, המאופיין פעם על ידי געגוע והתקרבות בין הדוד לרעיה ופעם על ידי החמצה והתרחקות ביניהם.

הקשר הרעיוני בין המגילה והשבת נמצא במוטיב של חיבורים של אהבה. יום השבת בכלל, וליל שבת בפרט, הוא זמן של קירוב גדול בין ישראל לקב"ה. על פי הקבלה, ליל שבת נתפס כשעה של איחוד וחיבור רוחני בין העם לקב"ה. השבת כולה היא יום של אהבה ודבֵקות בין השניים. קריאת המגילה בערב שבת יוצרת הזדמנות למפגש מיוחל בין העם לאלוקיו, כל שבוע מחדש. כנסת ישראל, המתפנה מעיסוקיה האחרים במשך השבוע, מתחברת בערב שבת, בעת קריאת המגילה, עם הקב"ה בדבֵקות ובניחותא. קריאת שיר השירים יוצרת בכך הזדמנות לחידוש חיבור האהבה בין עם ישראל לקב"ה, מדי שבוע בערב שבת.

לעם ישראל יש קשר מיוחד גם אל השבת. השבת משולה לכלה ועם ישראל משול לחתן. בקבלת שבת אנו מברכים את השבת האהובה, "בואי כלה, בואי כלה". המדרש מספר, שכאשר השבת חיפשה בן זוג לעצמה נאמר לה ש"כנסת ישראל היא בן זוגך" (בראשית רבה יא, ח). הקשר הזוגי בין השבת ועם ישראל מתחזק בהדרגה במהלך השבת. ליל שבת הוא בבחינת אירוסין-קידושין, כנוסח תפילת ערבית, "אתה קידשת". ביום שבת, יום החתונה, אומרים, "ישמח משה במתנת חלקו", רמז למתנות שנותן החתן לכלה. חיבור האהבה מגיע לשיאו בתפילת מנחה שבה נרמז ה"ייחוד" ב"אתה אחד". כעת מובנת המשמעות של המנהג לקרוא את המגילה המביעה את אהבת עם ישראל לקב"ה דווקא בערב שבת האהובה.

 

השבת כמחברת בין גוף לנפש ובין קודש לחול

המלבי"ם מציג חיבור נוסף בין השבת לשיר השירים. לפי פירושו, שיר השירים אינו משל של אהבה בין העם לאלוקיו, אלא עניינו נשמת האדם הכמהה להתאחד עם בוראה. המלבי"ם מסביר שהרעיה במגילה מייצגת את הנשמה האלוקית הכלואה בגוף האדם, חושקת בדודהּ, הקב"ה, ומתגעגעת לחזור למקורה הטהור והקדוש. כך יוצא שבקרב כל בני האדם יש שני כוחות – הגוף והנשמה, וכל צד מושך לכיוון אחר. הגוף מבקש את התענוגות החומריים והנשמה כמהה לחיים רוחניים. כוחות אלו, הסותרים ומנוגדים זה לזה, באים לידי חיבור בשבת. השבת מלמדת אותנו שאפשר לחבר בין הכוחות על ידי קידוש הגשמיות. השבת הקדושה יוצרת חיבור של שלום בין הרוח והחומר. ברכת "שבת שלום" מביעה את התקווה שהשלום ישכון בין הגוף והנשמה שמתחברים בשבת. עניינה המיוחד של השבת הוא שיש בה תוספת קדושה המתגלה בנשמה ובגוף כאחד. הנשמה היתרה המתגלה בשבת מרוממת את הגוף ומוסיפה רוחניות, בבחינת "מעין עולם הבא". רעיון דומה מוזכר אצל הרב קוק זצ"ל כטעם לקריאת שיר השירים דווקא בערב שבת: "משום שאין בכל השבוע שעה מקודשת כשעה זו, שאז ניכר ומתגלה תוספת אור קדושת השבת בגוף האדם" (עולת ראיה, ב, בשם פתח הדביר).

ערב שבת מהווה חיבור בין הקודש לחול גם בממד הזמן. השבוע מורכב משני חלקים שונים, מימות החול ומיום השבת. ימות החול הם בבחינת גוף האדם, והשבת נשמתו. האדם השלם הוא אדם שנשמתו וגופו פועלים יחד בהרמוניה. הנשמה נותנת השראה רוחנית לגוף ומקבלת ממנו כלי חומרי לביטוי הרוח. בדומה לכך, גם השבת, כמו הנשמה, משפיעה מהשפע ומהקדושה שלה על שאר ימות השבוע ה"אפורים" ומאירה עליהם, וימות החול יונקים מהשבת את ערכם. ההכנות של צורכי השבת מתחילות כבר בימות החול. כך אנחנו מרוממים את הגשמיות של ימות החול ומחברים אותה לקדושת השבת. השלמות ביהדות היא דווקא כאשר הקדושה מתגלה בכל מרכיבי המציאות, הגשמיים כמו הרוחניים. קריאת שיר השירים בערב שבת, אם כן, מאפשרת לנו חוויה של התעלות ומבטאת את הכמיהה להגיע לעולם הרמוני ושלם המחבר בין הממדים השונים.

לסיכום, המנהג של קריאת שיר השירים בערב שבת הוא ביטוי למוטיב של חיבורים המופיעים במגילה (כמשל בין הדוד לרעיה) ומתקיימים בשבת, בין כנסת ישראל והקב"ה, בין עם ישראל וכלתו השבת, בין הגוף והנשמה ובין הקודש והחול. קריאת שיר השירים מבטאת את התפילה שלנו להגיע לחיבור של אהבה ושלום בין המרכיבים השונים המסוגלים להתאחד במהלך השבת.

גב' מונה שרייבר

מרצה בהתמחות לאנגלית

 

 

קבצים להורדה:

תזריע מצורע תשעה.pdf

מחבר:

שרייבר, גב' מונה