דף הבית > עיונים בסידור התפילה - שיר של יום חמישי

עיונים בסידור התפילה - שיר של יום חמישי

דפי מאורות (5773-38)
לפי מסורת חז"ל אומרים מזמור זה בראש השנה, על פי פסוק ד: " 'תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו' – איזהו חג שהחודש [הלבנה] מתכסה בו? [מפני שהוא בתחילת החודש] הוי אומר זה ראש השנה!" (ראש השנה ח, ב).
 
 
בראש השנה, יום של חשבון נפש לאומי ואישי, על פי המזמור אנו נושאים עיניים לאחור, לשחר הולדתנו במצרים ומתבוננים, על כל הנסים המופלאים שה' עשה לנו בארץ הזרה.
"שפת לא ידעתי אשמע": הסיר מאתנו את סבל עבודת הפרך של נשיאת מסעות על השכם והעברת דודים כבדים ממקום למקום, "הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה". בזמן המעבר בים סוף כשה' קרע לנו את הים נאמר, "וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים" (שמות יד, כד). התגלה אלינו בענן וברעם ממקום סתרו, "בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם". המם את המצרים וטבעו בים סוף, ואנחנו יצאנו ביד רמה.
לאחר סקירה זאת של נסים ממשיך המזמור לדבר על שמיעה לקול ה', "שמע עמי ואעידה בך, ישראל אם תשמע לי", על הנכחת ה' בחיים שלנו ללא אלים אחרים, והשיא של התגלות ה' אלינו והוכחת מציאותו בהר סיני באמרו אלינו, "אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים". מיד לאחר סקירת הנסים שמצווים אנו לזכור בראש השנה, על פי המזמור, נאמרות המילים המכוננות "הרחב פיך ואמלאהו".
מה פירוש מילים אלו? מה הקשר שלהם לסקירת הנסים של יציאת מצרים ולפסוקים הכתובים בהמשך, המדברים על תוכחה לישראל שלא שומעים לקול ה'? האם יש למילים אלה משמעות מיוחדת לאמרם בראש השנה דווקא?
לפירוש המילים נוכל לומר שכותב המזמור מציע לנו להרחיב את הפה שלנו, ואו אז ה' ימלא אותו. מה משמעות הצעה זו? אם אתה עומד לפני ה' בעמדה נפשית שה' הוא אלוקי החסד והרחמים וכל עניינו להיטיב לנו, ואתה גם בעמדה רוחנית שמאמין ביכולתו של ה' לתת לנו אין סוף של טוב ושפע, גם לא צפוי, לא נראה באופק, בלתי מציאותי ואפילו הזוי – הכול אפשרי אצל ה' יתברך.
אתה גם לא בא ממקום שה' חייב לך, שמגיע לך. אתה פשוט עומד לפני ה' בידיים מושטות לקבלת השפע ובהרחבת הפה בשבח, בהודיה, באמונה ובבקשה.
במזמורנו זה אנו מזכירים בראש השנה את כל נסי היציאה ממצרים שבאו עלינו ממקום של "בצרה קראת ואחלצהו" וגם ממקום של הפתעה ונתינה של דבר לא צפוי, שפה חדשה, הרעפת נסים גלויים עלינו. זו הפעם הראשונה שזכינו כעם למנה כזו של שפע, "שפת לא ידעתי אשמע".
לצערנו, וגם את זה מזכירים בראש השנה, לא תמיד היינו במקום הזה. בהמשך ההיסטוריה היו נפילות רבות שלא הנכחנו את ה' בחיינו ולא שמענו בקולו. לא הרחבנו את פינו וגם לא זכינו שה' ימלא אותו בשפע. לכן, "ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם". אנו עומדים בראש השנה,  בהתחלה חדשה , כדף ריק...
מה מציע לנו כותב המזמור לחשוב ולומר ביום הראשון של השנה? "הרחב פיך ואמלאהו". תהיה בהרחבת הדעת ובהרחבת הפה, באמונה שלמה שהקב"ה ייתן לנו חיים טובים.
אומר ר' שלמה קרליבך בעניין זה: אם אתה מסופק ואומר לעצמך "מי יודע?"... אומר הקב"ה: "שמע, אם אתה לא יודע, גם אני לא יודע...".
יש להאמין באמונה שלמה (לב השמים, ראש השנה, לחשוב ולהאמין בטוב).
משמעות נוספת של המילים "הרחב פיך ואמלאהו" היא שהם רומזים לנו להרחיב את מה שיש, להיות בו, לשהות בו, ובמיוחד בפה לדבר על מה שיש. על האדם להעצים על ידי הזכרת הדברים שוב ושוב, לספר לעצמו ולאחרים על הטוב הניתן לו על ידי ה'.
ביום זה של התחלת השנה על האדם לסכם לעצמו את כל הטוב שה' עשה לו בשנה שעברה, להיות במקום של הרחבת הפה, דבר המחזיר אותנו לחוויה הטובה, לאירוע הנסי שה' מביא, וממילא מקרב אותנו לה' יתברך. האדם וסביבתו מתמלאים בהנכחת ה', בהודיה לו ובאהבתו.
חז"ל לימדו אותנו לומר מזמור זה לא רק בראש השנה, אלא גם בהושענא רבה וכשיר של יום בכל יום חמישי. בראש השנה, על פי לימודנו במזמור, אזכור הנסים הכלליים והפרטיים שנעשו לנו לשעבר ובשנה זו; בחג הסוכות הן כסיכום האסיף של הטובה של השנה שעברה הן כהתכוננות לשנה החדשה ואמונה שה' ייתן לנו מים רבים בגשמי ברכה כמו שעשה לנו נסים במים ביציאה ממצרים ובמדבר; ובכל שבוע ושבוע, לקראת סופו, כסיכום הטוב שניתן לנו בשבוע זה, להעצימו, לדבר עליו ולהאמין שה' פתוח לתת לנו שפע נוסף.
שנזכה להרחבת הדעת והלב וביטויים בפה, וה' יתברך ימלאהו בכל טוב.
 
מירי בן שטרית
מרצה במכון הגבוה לחינוך ולאמונה


 
 
 
קבצים להורדה:
קרח תשעג.pdf
מחבר:
בן שטרית, מירי