You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
עיונים בסידור התפילה - תפילת העמידה - דעת
דפי מאורות (5772-25.5)
ברכות "הבקשות" ודעה בראשן
ברכת הדעת פותחת את החלק בתפילת שמונה עשרה המכונה "ברכות אמצעיות". לאחר ברכות השבח הנאמרות בכל תפילות השנה (כולל בשבתות ובחגים) אנו עוברים לחטיבה ייחודית של ברכות הנאמרות רק בימי חול. חטיבה זו מורכבת מבקשות שונות של האדם המכונות בלשונו של הירושלמי "צרכן של בריות" (ירושלמי, ברכות יז).
הבקשות עצמן מחולקות לשתי מחציות: מחציתן הראשונה הן בקשות אישיות של הפרט על צרכיו (בריאות, פרנסה וכן הלאה), ומחציתן השנייה בקשות שלו על האומה (קיבוץ גלויות, בניין ירושלים וכן הלאה). מורים המלמדים תפילה אוהבים להראות כיצד הבקשות הכלולות בחטיבה זו של ברכות שמונה עשרה כוללות את כל צרכיו של האדם. הם מבקשים מהתלמידים לכתוב באופן עצמאי על פתק דבר שהם היו רוצים "להתפלל עליו" ולבקשו מהקב"ה, ולאחר מכן מנסים להראות לתלמידים כי הדבר כבר כלול בברכות אלו של שמונה עשרה, שהן תמצית שאיפותיו של האדם. בלשונו של רמב"ם: "אמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים, שהן כמו 'אבות' לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור כולן" (הלכות תפלה ונשיאת כפים א, ד). לדבריו, הסיבה היחידה שניסחו לאדם את בקשותיו ולא הותירו אותם לניסוחיו האישיים היא "כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפילת אלו העילגים תפילה שלימה כתפילת בעלי הלשון הצחה" (שם).
בראש כל הבקשות האישיות הנאמרות בימי חול ניצבת ברכת הדעת. בלשונו של ר' אמי "גדולה דעה שנתנה בתחילת ברכה של חול" (ברכות לג ע"א). הרבה ניתן ללבן בברכה זו, החל מההבדל בין פרטי בקשותיה (מה בין חכמה, בינה ודעת), המשך במשמעות ההבדל בין נוסח אשכנז ("חננו מאתך דעה בינה והשכל") לנוסח ספרד ("חננו מאתך חכמה בינה ודעת") וכלה בהבדל בין "אדם" ל"אנוש" ובשאלה מדוע הראשון זוכה לדעת והשני לבינה. ברשימה קצרה זו נתמקד בכמה נקודות מבוא ונותיר את המשך העיון ללומד (ולמתפלל) החרוץ.
ישעיהו הנביא כבר אמר "ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ישעיהו ו, י) וכמבנה הפסוק כן סדר שלוש הברכות הראשונות שבבקשות: "אתה חונן", "השיבנו אבינו לתורתך [...] סלח לנו אבינו כי חטאנו" ו"רפאנו". מעניין להשוות את פתיחת שאר הברכות הנפתחות תמיד בבקשה ("השיבנו", "סלח לנו", "רפאנו") לברכה ייחודית זו הנפתחת בקביעה עובדתית: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה". רק לאחר קביעה זאת מגיעה הבקשה "חננו מאתך חכמה בינה ודעת". ייתכן שהדבר מלמד כי ללא הדעת שקיבלנו ממנו יתברך, לא היינו יכולים להתפלל ולבקש. נקודת המוצא היא להבין שיש בנו דעת, והיא מתנת אלוה. הכרה זו טומנת בחובה מסר חינוכי כפול. מחד גיסא, אם פוגשים אנו תלמיד או אדם המתקשה בהבנה ושיכולות החשיבה שלו חלשות, אל לנו לכעוס או להדביק לו תוויות. זו המנה שהקב"ה העניק לו ומנקודת מוצא זו עליו לבנות ולהיבנות. מאידך גיסא, אם יש אדם או תלמיד המצטיינים ביכולות החשיבה אל להם להתפאר. עלינו לזכור כי יכולות החשיבה שלנו הן מתנת ה' ולא דבר המעיד על פועלנו ועל עמלנו. שני מסרים חשובים אלו עולים מהפתיחה הייחודית של הברכה, שאינה בקשה אלא הכרה במציאות ובמכוננה, "אתה חונן לאדם דעת".
זאת ועוד, חכמה יש הרבה בעולם. ניתן לנצלה להיטיב אך גם חלילה להרע. על כן אין אנו מבקשים רק "חננו חכמה בינה ודעת" אלא מקפידים להדגיש "חננו מאתך חכמה בינה ודעת". מבקשים אנו שׂכל המגיע מאת ה' ואשר בע"ה יסייע בקידום הקדושה בעולם (אותה קדושה שאליה התייחסנו בברכה הקודמת).
את עצם הבחירה לפתוח את ברכות הבקשות האמצעיות בברכת הדעת ניתן להבין בשני אופנים משלימים. אפשרות ראשונה היא להבין כי ללא דעה לא ניתן כלל לזהות צרכים ולהתפלל עליהם. לפי זה, הבקשה עוסקת בתנאי יסוד שרק מכוחו ניתן לגשת לשאר הברכות. פירוש אחר מציע מרן הראי"ה זצ"ל (עולת ראי"ה, חלק א, עמוד רעג). לדברי הרב קוק, אדם העסוק בקודש עוסק בכך בצורה מרוממת ונעלה, אך אדם העסוק בענייני חול עלול לעשות כן בצורה רדודה באופן שנועד לקדם רק את צרכיו החומריים. דווקא משום כך יש צורך לבקש על הדעה לפני שניגשים לברכות החול, ולבקש דעה שתסייע לנו לעסוק בחפצי הארץ מתוך מבט של שמים. כלומר בניגוד לפירוש הראשון, אין כאן רק תנאי המאפשר את יתר הברכות, אלא נקודת הזנק המשנה את ייעודן של שאר הברכות ומחברת את החול אל הקודש.
סוף דבר, מה שמייחד אותנו משאר יצורי חיים זו הדעה. היא המחלצת אותנו מקומת חיים של אינסטינקט. רק בעל דעה יכול להיות מוסרי או אידאליסט, לחלום על משפחתו ועל עמו ולעבוד את אלוקיו מתוך תודעה. תפילתנו למי שחונן לאדם דעת שנזכה להשתמש בדעה שהוא נותן לנו – לתשובה אישית שתתקבל תמיד מאת מי שהוא "חנון המרבה לסלוח". מכוח תשובה הנעשית בדעה נזכה בע"ה להיות ראויים למילוי שאר הברכות והבקשות ויישמע במהרה "שופר גדול לחירותנו".
הרב יונה גודמן
ראש תחום חינוך אמוני
קבצים להורדה:
דוא"ל:
