עיונים בסידור התפילה - תפילת העמידה – בניין ירושלים

אמנם השיב הרד"צ הופמן[1] הסבר מדעי המוכיח על פי הגניזה הקהירית שבעבר היו ברכת המקדש וברכת בן דוד מחוברים לברכה אחת, ושאין שם זכר לברכה מיוחדת לצמח דוד.[2] רק במחזור ויטרי אנו מוצאים לראשונה את שני העניינים מוזכרים יחד בברכת ירושלים, לצד ברכה מיוחדת להחזרת מלכות דוד. בין אם נקבל את השערת הרדצ"ה שהוסיפו ברכה מיוחדת לבית דוד בתקופת בבל מתוך כבוד לריש גלותא שראו כהמשך השלשלת,[3] או את השערת הר"א מונק שמדובר בניסיון להוציא מדעת הנוצרים שהשרישו בלב מאמיניהם שכביכול המשיח כבר בא,[4] מה שנשאר לנו הוא המשפט על בית דוד באמצע ברכת ירושלים האומר דרשני ומחייב הסבר.

כדרכם של רבותינו נשיב על השאלה בשאלה נוספת. כאמור, מוזכר בגמרא שסדר הברכות הללו הוא לפי סדר הגאולה:

והיכן מתרוממת קרנם [של צדיקים בגאולה]? בירושלים, שנאמר "שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך" (תהלים קכב, ו). וכיון שנבנית ירושלים (פרש"י: אחר ישובו לבית המקדש) בא דוד, "אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם" (הושע ג, ה).

עולה מכאן שבנין בית המקדש[5] קודם לביאת משיח בן דוד. אך הדברים סותרים לכאורה גמרא מפורשת,[6] המובאת בהלכה ברמב"ם, שסדר הדברים גם בעבר וגם בחזרתנו ארצה הוא קודם כל מינוי מלך, לאחר מכן מחיית עמלק ובסוף בניין המקדש.[7]

יש ליישב, שאמנם משתמע במסכת מגילה שכל שלב בגאולה זוכה לברכה בפני עצמה, אך לא מוכח שם שמדובר בשני שלבים נפרדים לגמרי, אלא ייתכן שחופפים זה עם זה. כל שכן לפי הממצאים מהגניזה שהזכרנו, ששתי הברכות היו פעם יחד.

אכן הרמב"ם עצמו מודה לגבי ביצוע הגאולה ש"לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו",[8] ובוודאי משאיר בכך מקום שהמציאות תהיה שונה מהשערתו ואף מפסיקתו.[9] אנו רואים שבזה שאנשי כנסת הגדולה לא הקדישו ברכה מיוחדת למדינת ישראל הדמוקרטית, היא כנראה תוצאה מוכרחת של קיום שלב הברכות של "ברך עלינו" (פריחת ארץ ישראל), ו"תקע בשופר" (קיבוץ גלויות). אם הארץ והעם חוזרים לתחייה, בוודאי שנזדקק לשלטון מסוים ולחוקה מסוימת, גם אם שלבי "השיבה שופטנו" (חידוש הסנהדרין, המעבר למשפט העברי) ו"את צמח דוד" (כיסא דוד) יבואו מאוחר יותר. ייתכן שמדינת ישראל שהוקמה בשנת תש"ח מהווה מספיק "מלוכה" כדי לאפשר את בניין ירושלים שהתחיל במלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז, ובע"ה יושלם עם בניין המקדש, אולי עוד לפני בואו של משיח בן דוד. כלומר המציאות מתרצת את הרמב"ם ואת מקורותיו ומיישבת אותם עם המקורות האחרים, שתהיה דרגה מסוימת של מלך (מדינת ישראל) לפני בניין המקדש, ודרגה גבוהה יותר (מלכות בית דוד), לאחר דרגה מסוימת של בניין ירושלים/המקדש.[10] ברכתנו "ולירושלים עירך" באה ומבהירה שתיתכן גם חפיפה בין השלבים השונים. כשם שהגלויות מתקבצות, על אף שארץ ישראל טרם פורחת לגמרי, כך גם ייתכן שגילוי וקידום מלכות דוד יחפוף במקצת את השלב הקודם של בניין ירושלים והמקדש.[11]

חפיפת שלבים היא הדרך הטבעית ביותר של ההתפתחות האבולוציונית של העולם, כפי שמדגיש מרן הראי"ה קוק במקומות רבים. אמנם יש לפעמים דילוגים וקפיצות בהיסטוריה ובחיים, משלב לשלב הבא. אך בדרך כלל ההתפתחות הטבעית של העובר, של הילד, של האנושות ושל ההיסטוריה, היא אטית, בשלבים חופפים.[12] אמנם "אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא", אך זה היוצא מן הכלל הדורש ציון מיוחד, כי הכלל הוא ההפך מכך. הרב קוק הזהיר מפני מהפכות מלאכותיות הבאות לפתור את בעיות העולם והחברה ב"זבנג וגמרנו", שהן מזיקות יותר מאשר מועילות, ואף מהרסים ומאבדים את הטוב שהיה בשיטה הקודמת.[13] בתהליך הגאולה תיתכן אפילו חפיפת הפכים, "אור וחושך בערבוביה".[14]

ייתכן שבכך ניישב גם את הוא"ו ה"מסתורי" המופיעה בראש חלק מברכות העמידה, "ולמלשינים", "ולירושלים עירך".[15] כשם שהגמרא במגילה מפרטת שתחת הכותרת של חידוש הסנהדרין ("השיבה שופטנו") נכנס גם תפקידם של ענישת הרשעים ונתינת שכר וכבוד לצדיקים ("ולמלשינים" ו"על הצדיקים", שמא הכוונה לחברי הסנהדרין עצמם, שישוב כבוד התורה למקומו, במיוחד לאחר שעורער כל כך ב"עקבתא דמשיחא"[16]), ובאה האות וי"ו בראשו להדגיש שמדובר בחיבור, בפירוט ובחפיפה בין כמה שלבים. כך ניתן להסביר את רעיון החפיפה שבין חידוש הסנהדרין (שכאמור, כולל שתי ברכות/שלבים נוספים), עם השלב שלאחריו, ולירושלים עירך.

בדומה לכך, הכנסת רעיון כיסא מלכות דוד לתוך ברכת ולירושלים מחבר את שני השלבים הבאים, ומדגיש שתיתכן חפיפה ושלא מדובר בשלבי הסולם המסודרים, ששם מתחיל שלב רק לאחר סיום השלב הקודם.

 

---