You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
עיונים בסידור התפילה - תפילת העמידה – ברכת השנים
דפי מאורות (5772-32)
גשמיות, רוחניות וגאולה
ברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה,[1] ועיקר עניינה הוא בקשת הגשם, ברכת שפע ופרנסה טובה. בקשת השפע, העושר והשובע טבועים בבקשת הגשם, שמעבר להיותו מקור למים חיים הוא ביטוי כולל למילוי כל שאיפותיו הגשמיות של האדם.
________________________________
[1] לברכה מספר נוסחים. הדברים האמורים מתייחסים לנוסח השגור בפי עדות המזרח.
התפילה לשמירה מכל דבר רע, ממשחית ופורענות היא חלק מרכזי בשימור השפע ובמילוי הצרכים הגשמיים של האדם. עם זאת, בקשת הפרנסה בברכה אינה מתמקדת רק באדם הפרטי, אלא בכלכלת האומה בכללה ובהשלכות שלה החל מהאדמה ותוצריה וכלה בכל מיני תבואה, קרי, גם בהשקעות, בתשומות ובתפוקות הצפויות ממנה. הברכה מבקשת את טובת ארץ ישראל: "ורוה פני תבל ארצך", אך גם את טובת כלכלת העולם כולו: "ושבע את העולם כולו מטובך", מתוך הבנה שכלכלת אומות העולם יש בה כדי להשפיע על כלכלת ישראל. העצמאות הגשמית, השגשוג, הרווחה הכלכלית והיעדר התלות באומה אחרת לצורכי פרנסה, מאפשרים את הבסיס לעצמאות רוחנית, ליצירה עצמית ולהתקדמות בעולמה של תורה. כך גם בתפילת כוהן גדול ביום הכיפורים בהיכל: "שנה שלא יצטרכו עמך בית ישראל לפרנסה זה לזה ולא לעם אחר".
התפיסה המקובלת בחיי העולם היא שעיקר מאמצו של האדם צריך להיות מושקע בהשגת פרנסה ובהבטחת עתיד כלכלי טוב יותר לו ולצאצאיו. תפיסה זו מקורה בנטייה הטבעית של בני האדם להשיג, לעשות ולהספיק, כפי שהסביר הראי"ה קוק:
באשר מצאו [חכמים] שלפי מידת הערך של איסור ההתעסקות לפני תפילת המנחה בדברים שיוכלו לגרום לה ביטול, די באוסרם איסור לכתחילה שלא להתחיל ואם התחילו אין עוד צורך לעמוד לפני חפץ האדם השוקק לגמור את אשר החל מעסקיו החומריים (עין אי"ה, שבת ט ע"ב, סעיף ב).
הטבע האנושי, חפץ האדם, נוטה לעשייה אף על פי שאין זה בידיו להבטיח את המשך קיומו של עצמו לאורך זמן. יתרה מזו, האדם אינו שבע לעולם ממילוי פרנסתו ומתאמץ תדיר להגדילה בכל מצב, כמאמר חז"ל: "אין אדם מת וחצי תאוותיו בידו. יש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות" (קהלת רבה, פרשה א, סימן לב).
לא כן דרכה של תורה, הרואה את השאיפה לרוחניות כמרכז הווייתו של האדם ואת אמצעי הפרנסה – ככלי להגשמתה:
והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנוכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה' אלוקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם – ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך (דברים יא, יג–יד).
בעוד האדם מתפלל לגשם, מבטיח ה' מטר. ההבחנה ביניהם באה לידי ביטוי בנוסח הברכה, ביחס שבין הגשם למטר, כפי שחידד המלבי"ם (יאיר אור, אות מ, יט): "גשם הוא הטבעי, מטר הוא ההשגחי". הגשם בא מלמטה, מהתעבות אדי האוקיינוס (תענית ט ע"א), לעומתו, המטר מגיע מהמים העליונים בהשגחתו יתברך: "למטר השמים תשתה מים" (דברים, יא, יא).
המתח בין השאיפה הגשמית של האדם לפרנסה רבה יותר, לעומת התביעה האלוקית ממנו לחיים רוחניים, מתרכז בברכה זו. היחס בין השאיפה לגשם לעומת ירידת המטר מבהירים לאדם את הגבולות של השאיפה האנושית לגשמיות ולהשתדלות בפרנסה לעומת ההשקעה המצופה ממנו לצמיחה רוחנית. הצבת הגבול נעשית באמצעות תפילה לפרנסה טובה, מתוך הבנה שהפרנסה הגשמית מותנית בהתקדמות רוחנית ותלויה ברצון השם לטובה: "ברך עלינו [...] את השנה הזו [...] לטובה". עיקר התפילה היא שפרנסת השנה הזו תהיה טובה לנו, ולא תהיה לרדיפה גשמית בלבד תוך התרחקות מעבודת ה'.
תפיסה זו המעמידה את היחס הנכון בין גשמיות וחיי עולם הזה ובין רוחניות ושאיפה לחי עולם הבא, מובילה לקראת היבט מהותי נוסף לברכה זו. מסקנת הגמרא (תענית, י ע"א) היא כי יהודי כל הארצות מבקשים טל ומטר בהתאם לעונת הגשם בארץ ישראל אף אם מזג האוויר אצלם שונה בתכלית. הכמיהה היהודית ותקוותה היא לחיי גאולה גשמית ורוחנית בארץ ישראל: "ועשה לה תקווה טובה ואחרית שלום". אדם המצוי בעומקה של הגלות מבטא את שאיפתו הרוחנית הגבוהה ביותר – חיי קודש בארץ ישראל, מהמקום הפיזי (גלות) ומהמקום האישי (פרנסה) שבו הוא שרוי. במילים אחרות, שאיפה לגאולה שלמה. ממד זה משתקף בנוסח הברכה כפי שנמצאה בגניזה הקהירית:[2] "ברך עלינו ה' אלוקינו השנה הזו לטובה [...] וקרב לנו מהרה שנת גאולתנו". מנוסח זה, אף שלא נשתמר לדורות, מתבררת משמעותה העמוקה של ברכת השנים, הדורשת לא רק פרנסת שנה בשנה ומילוי הצרכים הגשמיים של האדם הפרטי, אלא פרנסה רוחנית ושאיפה להתקרבות והשלמה של תכלית הגאולה, בבחינת התקדמות עקב בצד אגודל לקראתה.
בירור היחס הנכון שבין חיי עולם הזה ובין החתירה לקראת חיי עולם הבא, מקדמים אותנו בכל שנה ושנה לקראת הגאולה השלמה שתכליתה היא יכולתו של האדם המאמין לראות את השגחת ה' פנים בפנים בכל מישורי החיים הגשמיים בכלל, ובמאמציו להשגת פרנסתו, בפרט.
הרב ד"ר אהרן בוזגלו
מרצה בתואר שני לניהול מערכות חינוך
קבצים להורדה:
