עיונים בסידור התפילה - תפילת ישתבח

דפי מאורות (5772-14)
"הבוחר בשירי זמרה" – שירת האמונה
 
מקורה

ברכת ישתבח זו לא נזכרה בדברי חז"ל, אך כתבו ראשונים שחכמים תיקנו לאמרה, ובסידור תפילה כמנהג אשכנז כתוב[1] שברכה זו לא הוזכרה (בגמרא) יחד עם שאר הברכות הנאמרות בכל יום משום שהיו אומרים אותה רק בזמנים מיוחדים כלילי פסח או על הגשמים.

 
 
  
 
 
______________________________________   
[1]  סידור הגיון לב בשם האגודה ברכות דף קעז.            
 
 
הגאונים תיקנו לאמרה בכל יום לסיום פסוקי דזמרה. בכלבו מובא[1] ששלמה המלך תיקן ברכה זו, והוכיחו מראשי התיבות שבתחילת הברכה שמך לעד מלכנו האל. וכתוב[2] שתיקנה ביום הראשון שעלה לישב על כיסא שן שבנה וציפהו בזהב, וכשבאו כל ישראל לשבחו אמר להם שבחו והודו לשמו של הקב"ה, ואז אמר ישתבח שמך. אך לדעת האבודרהם ייתכן שחכם אחר ששמו שלמה תיקן ברכה זו לכבוד שלמה המלך. בספר הכוונות של הרב חיים ויטאל מובא שאברהם אבינו תיקן את סוף הברכה והוכיח כן מראשי התיבות שבסוף הברכה: אל ההודאות בורא כל רבון כל הבוחר מלך. ובדעת זקנים מבעלי התוספות[3] מובא שמשה רבנו תיקן ברכה זו.
 
טעמה
השולחן ערוך[4] כתב שישתבח אינה פותחת בברוך לפי שהיא סמוכה לברוך שאמר, ששתיהן נתקנו על פסוקי דזמרה, זו לפניהם וזו לאחריהם. כלומר ברכה זו היא ברכה אחרונה על פסוקי דזמרה כעין הברכה שמברכים לאחר אמירת ההלל.[5] יש שכתב ששבח זה נתקן על שירת הים ועליו אנו אומרים שישתבח די שהוא בכוחו בקע הים, וסמכו דבריהם על הפסוק במכילתא[6] "וחזק ה' את לב פרעה". מגיד הכתוב שכשהיו המצרים רודפים אחרי ישראל היו מנאצים, מחרפים ומגדפים, אבל ישראל מרוממים, משבחים ונותנים שיר ושבח וגדולה תהילה ותפארת למי שהמלחמה שלו.
 
באוצר הגאונים מופיע שנשיאי ישראל תיקנו לומר י"ח שבחים בישתבח כנגד י"ח הברכות שתיקנו בתפילה.[7] האבודרהם מנה ט"ו שבחים וכתבו שהם כנגד ט"ו שירי המעלות וט"ו המעלות שבהגדה של פסח. לעומת זאת, פרי עץ חיים והשל"ה מנו י"ג שבחים כנגד י"ג מידות.
 
מבנה הברכה
הברכה מורכבת משלושה חלקים:
א.  התקווה שתמיד ישתבח שם ה' והוא "האל המלך הגדול והקדוש בשמים ובארץ". זהו תורף כל פסוקי דזמרה שיש בהם קבלת עול מלכות שמים;
ב.  משפט הנמקה:[8] מפני שכל מיני שבח אינם נאים ואינם ראויים באמת, אלא לך, מביאים במשפט הנימוק 15 שמות נרדפים ואלו הם: (1) שיר; (2) שבחה; (3) הלל; (4) וזמרה; (5) עוז; (6) וממשלה; (7) נצח; (8) גדולה; (9) וגבורה; (10) תהילה; (11) ותפארת; (12) קדושה; (13) ומלכות; (14) ברכות; (15) והודאות.
ג.  חתימת הברכה: גם לחתימת הברכה יש 15 מילים, ואלו הן: (1) אל; (2) מלך; (3) גדול; (4) בתשבחות; (5) אל; (6) ההודאות; (7) אדון; (8) הנפלאות; (9) הבוחר; (10) בשירי; (11) בזמרה; (12) מלך; (13) אל; (14) חי; (15) העולמים.
מילים אלו באות כנגד חמש עשרה מעלות שבמקדש שעולים מעזרת נשים לעזרת ישראל שעליהם עומדים הלוויים בשיר.[9] (ואולי) לפי הסברה הזאת בבחירת המספר 15 הרי פסוקי דזמרה מהווים כעין תחליף לשיר הלוויים.[10]
גם בברכה זו נמצאת "מעין פתיחה סמוך לחתימה". בפתיחה נאמר: "ישתבח שמך לעד, ובחתימתה נאמר: "מעתה ועד עולם".
 "הבוחר בשירי זמרה" מופיע בסידור עבודת הלב בפירוש תיקון תפילה.[11] ובאותיות דר"ע[12] מובא "ומנין שלא ברא הקב"ה את העולם אלא בשביל שירה וזמרה שנאמר הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו, הוד והדר – בשמים, עוז ותפארת – בארץ."
בספר "נתיב בינה" מופיעה הערתו של המחבר:
יש עוד להעיר שאע"פ שלפנינו ברית חתימה של "פסוקי דזמרה" עיקר תוכנה הוא דווקא ההזמנה לתהילת ה' בעתיד "ישתבח שמך" בכל הדרכים והביטויים של שיר.
לסיום, הרב א' מונק[13] הצביע על כך שבניגוד לברכה (לפני פסוקי דזמרה) ב"ברוך שאמר" שבחתימתה מוזכר עניין המלכות – מלך מהולל בתשבחות, בברכת "ישתבח" מזכירים גם את מושג הקדושה. לפי דעתו מסתבר על פי גדולת ה' בנס של קריעת ים סוף וכך כאמור בשירת הים: "מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא".[14]
יהי רצון שנזכה לקיום דברי הנביא מיכה: "וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".[15]
 
הרב עמיחי בן יעקב
מרצה ומדריך פדגוגי בלימודי היהדות


 



[1]    סימן קכב.
[2]  סידור חכמי אשכנז וכן בגיליון על סידור הרוקח.
[3]  תחילת פרשת פקודי.
[4]  סימן נד, א.
[5]  משנה ברורה ס"ק א.
[6]  מכילתא, בשלח, פרשה א.
[7]  ברכות ד, ב.
[8]  סידור "עבודת הלבבות", עמ' 50.
[9]  מסכת מידות, פרק ב, משנה ה.
[10]    בסידור "עבודת הלבבות" מביאים בשם השל"ה עוד פירוש נאה למספר 15 המופיע פעמיים בברכה זו, שבו נאמר: וכנגד 15
        תיבות שבברכת כוהנים שכשם  שמברך אותנו בט"ו כך אנו משבחים אותו בט"ו.
[11]    אגדות בראשית, פרק כט.
[12]     פרק א
[13]     עולם התפילות.
[14]     שמות טו, יא.
[15]     מיכה ז, טו.
 
 
 
 

 

 
 
 
 
 

 
 
 
 

 

מחבר:
בן יעקב, הרב עמיחי
דוא"ל:
benyaakov@neto.net.il