דפי מאורות (5771-32)

מבוא

עיקר התפילה, נוסחיה ומסגרותיה התגבשו בימי אנשי כנסת הגדולה ותלמידיהם בימי הבית השני ובתקופת המשנה. המסגרת לא הייתה מגובשת לחלוטין ולא היה נוסח קבוע, אבל עיקרי דברים גובשו. גם סדר הברכות היה עדיין רופף והחלו להיווצר מנהגים על פי אזורים גאוגרפיים שונים והשקפות שהתגבשו.

 

 

​

ימי מושב הסנהדרין ביבנה היו התקופה שבה התגבשו הדברים כחלק מהפעילות המבורכת של חכמים לקביעת מסגרת דתית חלופית למסגרת שהייתה קיימת בימי הבית, וכך נוספו לתפילה בתקופה זו פסקאות המדברות על החורבן, על השאיפה ועל הרצון לראות גאולה ותקומה מחודשת של העם בארץ.

לגבי תפילת רבי יהודה הנשיא שעיון זה עוסק בו, אין מידע רב על התפילה עצמה וזמן חיבורה, אך אין ספק שאנו עוסקים בתקופה שבה מתגבשים דפוסי התפילה שנזכרו.

 

רבי ופועלו

קצרה היריעה מלסקור את דמותו רבת הפעלים ומפעליו המגוונים של רבי. לצורך דיוננו בתפילתו נציין את המסגרת הכללית שבה פעל כרקע להבנת תפילתו.

ימי כהונתו של רבי יהודה הנשיא בזמן שעמד בראש מוסדות ההנהגה היהודיים של עם ישראל היה בסוף המאה השנייה ובראשית המאה השלישית (175–220). תקופה זו המכונה ימי המשנה היא מהתקופות הפוריות ביותר בהיבט הספרותי-הלכתי של העם בארץ ישראל והמשכה ראשית ימי התלמוד.

ימי רבי התאפיינו בקשרים טובים עם העולם הרומי, המצב הכלכלי היה טוב יחסית ובימיו התגבשו חיי החברה ומוסדות ההנהגה שהשפיעו על התגבשות המסגרת הרוחני של העם. ימי רבי יהודה הנשיא ופועלו היו ימי התפתחות רוחניים משמעותיים ביותר שבשיאם עומדת התגבשות המשנה וחתימתה על ידי רבי. אישיותו של רבי וקשריו המגוונים בעולם הרוחני וההנהגה המדינית הביאו אותו לכך שיכול היה להשיג הישגים חשובים בתחומי העם היהודי בארץ.

פועלו המגוון הביא אותו לגיבוש החברה היהודית שקיבלה את המסגרת שאותה עיצב, הן בקרב השכבות הגבוהות העירוניות הן בקרב הציבור החקלאי הן בקרב אוכלוסיות שהקשר בינן ובין היהדות היה רופף. מערכת היחסים עם כל שכבות העם מחד גיסא, ומעמדו הדתי ופוליטי מאידך גיסא הציבו אותו כדמות מכוננת וחשובה בתקופת התגבשות עולם התפילה.

 

מיקום תפילתו של רבי בברכות השחר

תפילתו של רבי ממוקמת בברכות השחר. ברכות השחר כוללות חמש עשרה ברכות הנאמרות ברצף ויש להן פתיח אחיד: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר...", אך תוכנן שונה, והן קשורות לסדר התארגנותו של האדם בבוקר. ברכות השחר, כשמן, נאמרות בשחר עם שמיעת קול התרנגול.

בסוף ברכות השחר ממוקמת תפילתו של רבי המשויכת לתפילות פרטיות שחכמים תיקנו.

 

תוכנה של תפילת רבי

התפילה המכונה תפילתו של רבי נאמרה על ידו לאחר שסיים את תפילתו הסדירה. תפילה זו מופיעה בשני מקורות בתלמוד הבבלי: במסכת ברכות טז ע"ב ובמסכת שבת ל ע"ב.

רבי בבתר צלותיה אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים, מאדם רע ומפגע רע, מיצר רע, מחבר רע, משכן רע, ומשטן המשחית, ומדין קשה ומבעל דין קשה, בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית (בבלי, ברכות טז ע"ב).

כאמור, קיימת מקבילה במסכת שבת, ושם הנוסח קצר יותר.

 

הבדלים בין נוסחים

בסידורים של היום בנוסח אשכנז (על פי רינת ישראל) קיימות תוספות, שאותן נציין במודגש, שאינן קיימות במקור התלמודי:

 

נוסח אשכנז

יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלוהי אבותי, שתצילני היום ובכל יום מעזי פנים, ומעזות פנים, מאדם רע ומיצר רע, מחבר רע, ומשכן רע, ומפגע רע, מעין הרע, מלשון הרע, ממלשינות, מעדות שקר, משנאת הבריות, מעלילה, ממיתה משונה, מחליים רעים, ממקרים רעים ומשטן המשחית, מדין קשה, ומבעל דין קשה, בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית, ומדינה של גהינום.

 

נוסח עדות המזרח

הנוסח המופיע בסידור רינת ישראל על פי עדות המזרח קרוב יותר לנוסח התלמודי, ויש בו שינויים קטנים בלבד (מודגשים). גם בו מופיע הנוסח האישי: "אלוהי ואלוהי אבותי, שתצליני היום ובכל יום [...] ומוסיף: מעין הרע, מלשון הרע, ומבעל דין קשה,  בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית".

 

תפילה זו על פי נוסחיה ודקדוקיה היא תפילה אישית הפונה לקב"ה בלשון יחיד (אלהי ואבותי, תצילני) כיאה לתפילה מעין זו.

התפילה היא בקשה מאת ה' להציל את האדם הפרטי מצרות שונות שאליהן עלול הוא להיחשף במהלך היום. התפילה נאמרת מאז ימי הגאונים בכל יום בברכות השחר.

בדיון אחר ראוי לבחון את ההבדלים בין הנוסחים השונים שהתגבשו בקהילות השונות ולראות את מקורם ואת הסיבות לשינויים שביניהם.

ד"ר יוסי שפנייר

מרכז ההתמחות ללימודי ארץ ישראל

 

 

 

מקורות להרחבה ומקורות הרשימה

א.         א' אופנהיימר, רבי יהודה הנשיא, מרכז זלמן שזר, ירושלים תשס"ז.

ב.         ע' שטיינזלץ, הסידור והתפילה, ידיעות אחרונות, תל אביב תשנ"ד.

ג.          ח' מאק, מבוא לתפילות ישראל, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תל אביב תשס"ב.

 

 

 

 

 

מחבר:

שפנייר, ד"ר יוסי

דוא"ל:

[email protected]