פותחים את היום עם פיסת היסטוריה

מדי בוקר בשנה האחרונה מקבלים אלפי מבוגרים ובני נוער הודעת ווטסאפ ובה סיפור היסטורי או מידע היסטורי על אירוע שהתרחש באותו תאריך עברי. מי שעומד מאחורי המיזם הוא ד"ר יוסי לונדין, מרצה להיסטוריה במכללת אורות ישראל, עמו שוחחנו על המיזם ועל הנחלת היסטוריה בדור הרשתות החברתיות והמידע המהיר.

"אין דבר יותר מעניין מההיסטוריה", אומר ד"ר לונדין. "אנחנו מנסים ומצליחים לקחת סדרה של אירועים היסטוריים, שרובם נוגעים להיסטוריה היהודית והציונית, ובתמצות של הדברים להביא אותם למבוגרים וצעירים שקוראים את הדברים ולוקחים מהם תובנה כלשהי להמשך היום".

את התובנות שכל אחד מהשומעים יסיק לעצמו מהדברים מעדיף ד"ר לונדין להשאיר לציבור הרחב, והדברים אכן משתנים מאדם לאדם, אבל איך בוחרים את הנושא שעליו ראוי לכתוב בקצרה בכל יום, כאשר עיון זריז בגוגל יעלה שורת אירועים היסטוריים שהתרחשו בכל יום ויום?

"לא פשוט לבחור. אנחנו מתעקשים לעבוד על פי התאריך העברי. חלק ממטרת המיזם הוא העצמת התאריך העברי כשרוב המערכות עובדות על פי תאריכים לועזיים. אנחנו משתדלים לקחת סדרה של אירועים שתהיה מענינת ולקחת מגוון, אירועים מכל העדות, מתקופות שונות, אירועים שקשורים לדמויות גבריות ונשיות, אירועים בעלי היבט ציוני דתי ואם אפשר להכניס דמויות ואירועים פחות מוכרים זה יהיה בונוס".

ומה באשר לרדידות המאפיינת את השיח בווטסאפ וברשתות החברתיות? האם אין חשש שהאירועים החשובים הכלולים במיזם יזכו לסיקור רדוד ולא רציני?

"זו השאלה החשובה של הדור שלנו. ברור שאף אחד לא לומד היסטוריה מווטסאפ של דקה בשבע בבוקר. כל מידע מצריך עיון שקידה והעמקה. אני נתלה באילנות גבוהים - הרב שפירא זצ"ל, יוזם הדף היומי לפני תשעים שנה, אמר שלומדים את הדף מדי יום והרבבות לא מעמיקים ולא מייצרים את כל החידושים הגדולים ביותר אבל מקפידים על קביעות קטנה שדרכה צוברים ידע. הרעיון הוא אותו רעיון. הדברים מצטברים ואנשים מקבלים ידע, ומה שהכי חשוב הוא שזה מאתגר להמשך. אנשים מגיבים ומבקשים עוד חומר. אנחנו מנסים להקים אתר עם סרטונים מאמרים ופעילויות בהתאם לכל מה שכתבנו במהלך השנה".

על התגובות שהוא וצוותו מקבלים מהציבור הרחב מספר ד"ר לונדין: "כיף לקבל תגובות. אני מקבל תגובות מקיבוצניקים בעמק יזרעאל שמספרים שעם זה הם פותחים את היום, או קצינים שלוקחים את החומר לשיחה לחיילים שלהם, או בתי ספר שמקרינים בפלזמות או אחיין, ובעיקר תגובה של נכד של אחת הדמויות שמתרגש לראות שהזכרנו אותה אחרי שכבר שכחו את שמה, זה עושה את הכול שווה".

לפי שעה נשלחים קטעי ההיסטוריה ב-14 קבוצות ווטסאפ והיעד הוא בכל שנה לחדש ולא לחזור ולספר על אותן דמויות ואותם אירועים שעליהם סופר כבר בעבר, "שערי היסטוריה לא ננעלו", הוא אומר.

פורסם בערוץ 7