דפי מאורות (5774-02)

אחד הפסוקים בפרשה שדובר עליהם רבות הוא הפסוק: "אלה תולדֹת נח נח איש צדיק תמים היה בְדֹרֹתיו" (בראשית ו, ט). פרשנים רבים דנו בשאלה מדוע נכתב שהוא היה צדיק תמים? מדוע נכתב דווקא בדורותיו? האם מילים אלו הן שבח או שמא גנאי?

 

 

 

רבים נוטים לטעון בשל מילים אלו שנח לא היה צדיק באמת. ידוע הביטוי "צדיק בפרווה". מוכר לנו גם הפירוש הטוען שאילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב צדיק. אך מהו המעשה שעשה נח שבגללו הוא נחשב כל כך דחוי בעיני פרשנים שונים?

את התיבה בנה נח במשך שנים כדי שיוכלו אנשי דורו לחזור בתשובה לפני המבול. אנשי דורו של נח לא חזרו בתשובה. יותר מכך, הם לעגו לו, ביזו אותו וצחקו עליו. במשך השנים הארוכות הללו נח המשיך ובנה את התיבה וקיווה שבני דורו יחזרו בכל זאת בתשובה. אחר כך נכנס נח לתיבה עם משפחתו וישב שם מבודד מכל העולם, מלבד משפחתו. לאחר היציאה מהתיבה נטע נח כרם וביזה את עצמו בשכרות. נח לא האמין עוד ביכולתו של העולם להשתקם אחרי שסבל השפלות מבני דורו ואחרי המבול, ולכן לא ניסה עוד לבנות את העולם ממשפחתו.

האם בני משפחתו של נח היו ראויים בכלל לזכות לחיות ולבנות את העולם? יש אומרים שלא, ורק נח לבדו היה צדיק. "כי אֹתך ראיתי צדיק לפנַי בדור הזה" (בראשית ז, א). אחרים אומרים שלכל אחד מבני משפחתו של נח היו זכויות וכל אחד ניצל בזכות עצמו.

אם נקבל את הגישה האומרת שלא היו ראויים להינצל, טוענים הפרשנים שבזמן השהייה בתיבה עשה כל אחד מהם מעשים טובים, עלה במדרגתו הרוחנית ולכן זכה להינצל, וכולם בסופו של דבר היו ראויים לחיות ולבנות את העולם.

לכל אחד מבני משפחתו של נח היו תכונות חשובות שבזכותן העולם היה נבנה ופורח שוב. אך נח, שאיבד את אמונו בעולם, לא האמין שהוא מסוגל להתקיים בצורה נכונה. לכן נטע כרם והתחלל בשכרותו ומנע בכך ממשפחתו ומהעולם לזכות ולהיבנות שוב בצורה טובה וראויה.

אם כן, על פי גישה זו חטאיו של נח היו איבוד האמונה בעולם ובמין האנושי, ובעקבות כך נטיעת כרם, שכרות והתנהגות לא ראויה. לכן יש הרואים בנח אדם שנחשב צדיק רק לדורו, אך לא צדיק אמתי. או שבתחילה היה צדיק ולבסוף איבד אמון בעולם וחדל להיות צדיק.

לעומתם, יש הרואים בנח צדיק אמתי. כיצד? מדוע נאמר בתחילה "צדיק תמים" ואחר כך נאמר "כי אֹתך ראיתי צדיק לפנַי בדוֹר הזה"?

בתחילה היה נח מוכר כצדיק תמים ברבים. נח נחשב ככזה בהתאם לתקופה שבה הוא חי, שהיו אז חוטאים רבים, ואילו הוא לא חטא כמוהם. לכן נחשב צדיק באופן יחסי לדורו. אך בעצם הוא לא היה צדיק אמתי, אלא רק ביחס לאחרים.

לאחר שגזר הקב"ה על דורו את המבול, ניצל נח רק אודות לכך שהיה צדיק ביחס לדורו. אבל לאחר שהסתיים המבול ונח יצא לעולם חדש שצריך להיבנות, הוא הרגיש שזכה בכך שהוא נשאר ולא הושמד במבול ולכן הקריב קרבן לקב"ה כדי להודות לו על שזכה לחיות. הייתה זו יוזמתו של נח להקריב קרבן לקב"ה, יוזמה של צדקות. נח התקדם בהיותו בתיבה ועלה למדרגת צדיק אמתי, אף על פי שלא היה עוד למי להשוות אותו והוא עדיין נותר צדיק.

צדיק נמדד בצדיקותו רק לפני הקב"ה ולא ביחס לאחרים. לאחר המבול נמדד נח בצדיקותו מול הקב"ה. אנשי דורו כבר לא היו קיימים ועדיין נחשב צדיק. לכן נח היה צדיק אמתי.

 

(על פי: הרב דב בערל וויין והרב צחי הרשקוביץ)

 

מוריה מוזס

סטודנטית במסלול הגיל הרך

 

 

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

נח תשעד

מחבר:

מוזס, מוריה