פרשת אמור

דפי מאורות (5772-31)
על עניין ספירת העומר
 
בפרשת אמור יש מספר רב של נושאים שדנים בהם: על טהרת הכוהנים, הלכות הקרבנות, מועדי ישראל, נר התמיד וגם על ספירת העומר.
 
 
בפרק כג כתוב: "וספרתם לכם ממחרת השבת". הרמב"ן שואל מדוע כתוב "וספרתם לכם". למה לא כתוב רק "וספרתם ממחרת השבת"? ומסביר שהספירה צריכה להיות אישית לכל אחד ואחד. אין אחד יכול לספור עבור כולם, אלא כל אדם צריך למנות בפיו כל ספירה וספירה. על כך אומר האדמו"ר מפינסק קרלין זצ"ל:
משל למה הדבר דומה? לסוחר יעיל שהיה ממהר לחשב וממהר לעשות. שהוא פיתח שיטה של רכישת סחורות זולות במקום אחד וניודם למקומות שבהם הדרישה להם מאמירה את המחיר. כך קיבץ הסוחר את מעותיו ועלה בידו לפרנס את ביתו ואת ילדיו בהרחבה.
יום אחד כשכיתת את רגליו בערים ובעיירות פגש בו אחד החלמאים ונדהם לראות עד כמה הוא מתאמץ. עקב אחר פעולותיו ולא יכול היה לכלוא את תדהמתו. "למה אתה כל כך מתייגע?" הסוחר אפילו לא הבין את קושייתו. "וכי איך אפשר אחרת"? התפלא. "ראה, קודם כל רוכש אתה סחורה ומוציא את ממונך עליה, ואחר כך עד שאתה מצליח להתפטר מן המלאי שוב צריך אתה לעמול רבות. מי יודע אם אינך מפסיד בכל המהלך הזה", קבע ברוב סמכותיות. הסוחר גיחך. הוא היה בטוח שהחלמאי חמד לו לצון. "הכול מחושב", ענה לו. הוא הוציא את פנקס החשבונות עב הכרס והראה לחלמאי בנינוחות: "ראה, כאן רושם אני את כל  הוצאותיי, כולל הוצאות, נסיעות ואש"ל". וכאן, המשיך והחווה בידו על הטור הבא, רושם אני ומסכם את כל הרווחים המסתכמים ועולים מן המכירות. בשורה התחתונה, הבהיר, אני מותח קו ומסכם את כל המספרים ומוודא שאכן יש לי רווח ראוי".  השורה האחרונה היא הקובעת?!" התפעל החלמאי מן התחכום. "אכן!" השיבו הסוחר, כפי שעונים על דברים הברורים מאליהם. "אם כך עצה נפלאה בשבילך. וכידיד הקרוב אליך אתן לך אותה חינם: קח את המחברת וכתוב בה את השורה התחתונה. רשום שם רווחים כאוות נפשך וחסל סדר טלטולים ומאמצים ועבודה מיוזעת כדי להביא טרף לביתך". "הצעתך חלמאית היא כי לא די בשורה מסכמת, אלא רק בצירוף כל הפרטים והמעשים נלווים המרכיבים במהותם את אותה שורה", השיב לו הסוחר. (מתוך מאמר של הרב שמואל רבינוביץ', רב הכותל המערבי(אם לא נספור את כל הספירה, נוותר עליה ונלך ישר לסוף, לא יהיה לנו ממה להיבנות. אין אנו יכולים להסתפק רק בסיום, אלא צריכים לעבור כברת דרך בשביל להיבנות.
"וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבתות תמימות תהיינה". מדוע צריך לספור דווקא שבע שבתות? למה לא מספיק שנספור רק שבוע אחד או שניים? האור החיים מסביר שהקב"ה רצה להזדווג עם עם ישראל לאחר שיצאו ממצרים, אך כאשר היו במצרים נטמאו. לכן הקב"ה לא יכול לדבוק בעם ישראל. מה עשה? אמר להם לספור שבעה שבועות, כמו אישה נידה שסופרת שבעה נקיים ואז קדושה לבעלה. כך גם עם ישראל, יספרו שבעה שבועות ולאחר מכן יהיו טהורים לקב"ה ככלה ביום חופתה.
מימי ספירת העומר ניתן ללמוד שעל כל דבר שאנו מעוניינים להצליח בו, אנו צריכים לעמול ולעבוד.
יש לקנות במאמץ את מה שאנו שואפים אליו ורק כך נגיע לשלמות, בין אם זה במידות בין אם זה בעבודת ה'.
 
מעיין צובירי
סטודנטית במסלול לחינוך מיוחד
 
 
 
 

 

 

 

קבצים להורדה:
מחבר:
צובירי, מעיין