פרשת בא

 

כמעט בין כל מכה ומכה נשלח משה אל פרעה להתרות בו ולצוות עליו שיעשה "תשובה" ויתקן את מעשיו, אולם בכל פעם ה' מכביד את לבו.

האם זה אומר שייתכן מצב שאדם עשה כל כך הרבה רע עד כי אין מאפשרים בידו לעשות תשובה?

בספר שמואל כתוב: "וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת, לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח". מחשבת הבריאה היא שתכלית כל הנבראים להגיע לתיקון שלם. אף אחד לא יישאר מאחור.

מסופר על אלישע בן אבויה, הידוע בכינויו "אחר", שהיה תלמיד חכם ויצא לגמרי מדרכה של תורה. הגמרא אומרת: "יצאה בת קול ואמרה, שובו בנים שובבים חוץ מאחר" (חגיגה טו). "אחר" הוא אלישע ששמע את 
הבת-קול והתייאש מלנסות לעשות תשובה. הסביר ה"ראשית חכמה" על הדברים של הגמרא: "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא" (סנהדרין פו), "בעל הבית, דהיינו הקב"ה, כל מה שיאמר לך מהמצוות, עשה, חוץ מצא. שאם יאמר לך צא מביתי ואל תיכנס, כענין אלישע אחר, אל תשמע לו אלא תכנס בתשובה, כי זה חשקו של בעל הבית, אלא שמטעה אותך" (ר"ח שער הקדושה יז).

עלינו לזכור את מה שהיה על "אחר" לזכור, שתכלית הבריאה היא לבל יידח ממנו נידח, שתמיד יש דרך לתשובה, יש דרך לתקן כל אדם וכל מצב. אמרו על "אחר" שהיה צריך להבין מדברי הבת-קול שאכן ל"אחר" אין תשובה, אבל לאלישע בן אבויה דווקא יש.

 

תשובה עילאה (עליונה) צריך להבין שבכל יהודי יש נקודה פנימית שחזקה מהכוחות הידועים לו, נקודה אלוקית השואפת תמיד  להיות מתוקנת. נקודה זאת מעוררת אותנו ונותנת לנו כוח להגיע לתשובה עליונה, לתקן ולחזור מהמקום שאנו נמצאים בו. ה"נתיבות שלום" מסביר: כשם שלכל אדם יש כוחות טבעיים שקיבל כדי לפעול אתם, אולם בשעת סכנה מתעוררים בו כוחות על-טבעיים שיכול בעזרתם להינצל, כוחות שהוא בעצמו לא היה ער לקיומם, כך גם ברוחניות. כאשר נשים לב שהגענו לאיזושהי סכנה ברוחניות נוכל לעורר את הכוחות המיוחדים, העל-טבעיים, של האמונה החזקה שרצון הבורא הוא, "לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח", שיש בתוכנו פוטנציאל ענק לתיקון, לתשובה שלמה. אמונה זו יכולה לתת את הכוח הנדרש לחולל שינוי.

לכן נשלח משה אל פרעה להתרות בו שוב ושוב, לומר לו שעדיין יש לו אפשרות לשוב. אלא שפרעה כפר בהשגחה, כפר בהנהגה העל טבעית, כפר בכוחות פנימיים. הוא נשאר תקוע במסגרת המציאות הנראית לעין, במסגרת החיצונית. הוא הכיר רק את הטבע, ולא רצה להכיר בכך שיש כוחות שמעל לטבע, נקיים ואמתיים יותר, שבאמת רוצים את התשובה. לעומת זאת כתוב על עם ישראל, "וַיַּאֲמֵן, הָעָם". בזכות המכות התעוררה בהם נקודת האמונה והלכה והתחזקה ממכה למכה. למרות שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה זכו בזכות אמונתם לתשובה עילאה וזכו להיגאל.

אם ננסה לקחת את זה אלינו... פרעה הוא החלק שבנו המסרב להאמין שיהיה טוב, שיש אפשרות לחזור, לתקן, להשיב את הטוב אל תוך נקודות חשוכות בחיינו. אבל יש בנו גם את "נקודת העם ישראל" ואליה אנו צריכים להתחבר. לא ליפול ולומר, "את זה אני לא יכול לתקן". כל עוד אנחנו פה אפשר לתקן, כל עוד אני פה אפשר לצאת ממצרים. שנזכה...