פרשת בחקתי

דפי מאורות (5771-33)
הברכה הכפולה שבגשם
 

בעקבות המצב הבעייתי שבו אנו מצויים במדינת ישראל, מבחינת כמות המים והמשקעים שחסרים לנו, נשמעים לא פעם קולות שאומרים: "על מה המהומה?

 
 

הרי אנו רואים כי שיטת ההתפלה קורמת עור וגידים ומדינת ישראל מצליחה להתגבר על המשבר. טענה זו נשמעת הגיונית ומנומקת ואולי אף מרגיעה. אך האמנם? האם אכן יש תחליף לגשם? האם אפשר להתקיים גם ללא מתת שמים זו? על שאלה זו ננסה לענות דרך התבוננות בפרשתנו, פרשת בחקתי.
 
הפרשה פותחת בדבריו של הקב"ה אלינו, עם ישראל. הקב"ה מפרט חוקים וכללים של שכר ועונש כתוצאה מקיום או מהפרה של המצוות. "אם בחקתי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" (ויקרא כו, ג) ולעומת זאת "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה" (ויקרא כו, יד). מובטחת לנו ברכה רבה אם אנו הולכים בדרך ה' – גשמים בעתם, שפע תבואה וגידולים, שלום בארץ וניצחון במלחמות. ומעל כולם – השראת שכינתו של הקב"ה בתוכנו.
 
נתבונן בברכה הראשונה המובטחת לנו בפסוק השני בפרשה "ונתתי גשמיכם בעתם" (ויקרא כו, ד). מעניין כי מכל ברכות השפע והטוב בחר הקב"ה להקדים דווקא ברכה זו לפני כולן. אמנם ידוע וברור כי גשמים בעתם הם דבר טוב ומבורך, אך האם זו הברכה העומדת בראש? אין חשובה ממנה?
 
הרמב"ן מסביר את העניין ואומר:
הקדים דבר הגשמים כי בבואם בעיתם כאשר יאות יהיה האויר זח וטוב והמעיינות והנהרות טובים. ויהיה זה סיבת בריאות לגופים. והפירות כולם ירבכו ויתברכו בהן. והנה עם זה לא יחלה האדם ולא יהיה
משכלה וערה בבהמתם וימלאו ימיהם. כי בהיות הגופים גדולים יתקיימו כימי האדם. והנה היא גדולה שבברכות.
אם כן, מבאר הרמב"ן שהגשם בעתו מרווה את כל הבריאה בטל חיים של רעננות ושל סדר תקין ונכון של התנהלות העולם. הגשם הוא מתנה מיוחדת – הגדולה שבברכות.
 
אפשר להוסיף ולומר כי הגשם, כשמו כן הוא הגשמה.
הגשם במקורו הוא דבר שאין באפשרותנו לאחוז בו. הוא דבר מופשט, "אוורירי" ואלוקי, ההופך, מתגשם ומגיע אלינו הישר מאוצרו של הקב"ה בצורת חומר – מים. כאשר הגשם יורד משמים, ובוודאי כאשר הוא מגיע בזמנו ובכמות הראויה, מבטא את הקשר התקין, האוהב והנכון שבינינו ובין הקב"ה. אם כן, כאשר אין הוא מגיע בצורה זו, הרי שיש כאן בעיה וצריכים אנו להתפלל הרבה.
 
לאור התבוננות זו והתשובות שניתנו נראה שהשאלה שבה פתחנו הפכה לברורה ולפשוטה: ממפעלי ההתפלה נוכל לשתות מים אך חיוּת לבריאה כולה, סדר נכון ותקין של העולם וקבלת מתת שמים הישר מריבונו של עולם – את זאת לא נוכל לקבל משום מתקן וטכנולוגיה שבעולם. 
 
רננה גולדברג
סטודנטית במסלול לחינוך מיוחד
 ובהתמחות ללימודי ארץ ישראל
 
 
 

 

מחבר:
גולדברג, רננה