פרשת בלק

דפי מאורות (5773-40)
אחדות או אחידות
 

בפרשת בלק, בלק מלך מואב מנסה שלוש פעמים לגרום לבלעם לקלל את ישראל, אך כל הניסיונות כושלים. "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלוקים" (במדבר כד, ב).

 
 
פסוק זה מובא לפני הפעם האחרונה שבה מנסה בלעם לקלל את ישראל. הרש"ר הירש מביא על פסוק זה, "שכן לשבטיו – החלוקים לבתים ולמשפחות". בלעם רואה את ישראל כיחידה אחת, אך הוא שם לב גם לדבר אחר המייחד את עם ישראל, לחלוקה לבתים ולמשפחות, שמרכיבה את השבטים, שמרכיבים את כל ישראל. בבמדבר (א, ב) מובא הפסוק, "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם". גם כאן אנו רואים שיש דגש על החלוקה למשפחות ולבתים. הרש"ר הירש (בד"ה "לבית אבותם") כותב:
אחד היה ישראל אבינו; אולם גם כשהיו צאצאיו ששים רבוא גברים, עדיין היו כולם חברים של "בית אחד", בנים של "איש אחד"; עדיין חותמת אחת טבועה בליבם ובנפשם; והם מעבירים מדור לדור את המורשה שבידיהם-של תפקיד אחד ושל גורל אחד. אולם במסגרת האחדות היסודית הזאת – ובעצם השפעתה – שומרים ומטפחים רב-גווניות של תכונות, המיוחדות לשבטים ולמשפחות [...] הייעוד האחד המשותף לכל אדם יוגשם על ידי כל פרט – למרות ייחודו; הוא יוגשם ברב-גוניות של סגולות ותכונות אופי, של מקצועות ועמדות חיים; והגשמה זו תהיה למופת לכלל המין האנושי. כל שבט בייחודו וכל משפחה בסגולותיה יעבדו את התפקיד המשותף של בית ישראל; ויעצבוהו ויחנכו לו את בניהם ויורישוהו לבניהם. 
מפרשה זו אנו יכולים ללמוד על אחד המאפיינים החשובים ביותר והמיוחדים ביותר לעם ישראל. קיימת נטייה לרצות שכולנו נהיה אותו הדבר; נתפלל באותו נוסח בבית הכנסת וננהג באותם מנהגים בחגים. רצון זה מגיע ממניע אמתי לאחדות בעם ישראל ושייגמרו המחלוקות. אבל מפרשה זו אנו רואים שרצון זה כמו שהוא אינו נכון לעם ישראל. לעם ישראל יש תפקיד אחד וגורל אחד, כמאמר הרש"ר הירש, אבל בתוך האחדות הזאת קיימת ייחודיות לכל פרט ופרט, לכל משפחה ומשפחה, לכל שבט ושבט. הייעוד המשותף לכולם ייעשה על ידי הפרטים, כל אחד בדרכו המיוחדת לו.
הרב סולובייצ'יק במאמרו "ימי זיכרון" כותב שערכו של עם ישראל הוא דווקא מהניגודים שבתוכו:
כל המתח שבין בניו של יעקב, שהתגלה בשיאו במכירת יוסף, מקורו בשוני ובניגודים וברב גוניות של תכונות שהטביע הבורא בחטיבת שבטי ישראל. נראה שעדיפה לפניו החטיבה האחת השלמה, המשובצת והמורכבת, על פני חטיבה פשוטה ומשעממת. אומה שלמה המצויה באחדות גמורה, בפשטות מוחלטת, וחיה את חייב באופן חד גוני, תחסר כוח יוצא. אך ורק בתוך תנאים של רב גוניות והתמודדות איכותית פנימית זוכה אומה לגלות את תפארתה (ימי זיכרון, עמ' 61–62).
גם הרב סולובייצ'יק מדגיש את העצמה שבניגודים. את עצם העניין שעם ישראל יוכל למלא את תפקידו רק כאשר השוני יהיה קיים, רק כאשר תהיה התמודדות פנימית עם ניגודים וקונפליקטים, אז יוכל עם ישראל לגלות את תפארתו. דווקא אם תהיה אחידות מוחלטת האומה "תחסר כוח יוצא"! דבר זה הוא ההפך ממה שאנו רגילים לחשוב. התחושה הרווחת היא שהמחלוקות מחלישות אותנו ומרחיקות אותנו מייעודנו, אך הרש"ר הירש והרב סולובייצ'יק מאירים את עינינו שדווקא אלה יכולים להעצימנו.
מכאן יוצא גם רעיון חינוכי. כיתה מורכבת מסוגים שונים של תלמידים. עלינו, כמורים, לראות את הייחודיות בכל אחד ואחד, את הכוחות המיוחדים לכל תלמיד, ולהוציא את כוחותיו אל הפועל. דווקא כיתה שיש בה כוחות שונים, תכונות שונות, יכולה להוציא מעצמה דברים גדולים. עלינו לעזור לתלמידים להצליח בכך. 
 
יונית דיבון
סטודנטית בהתמחויות לאנגלית ולחינוך חברתי קהילתי


 
 
 

 

 

 

מחבר:
דיבון, יונית