פרשת במדבר

דפי מאורות (5775-34)
הדרך – מקומו ההכרחי של המנהיג
 
ספר במדבר, כשמו, עוסק במסעם של בני ישראל במדבר. אפשר לומר כי בחומש זה מופיעה לראשונה התנהלותו של עם ישראל מאז היה לעם. אם נערוך פילוח גס של החומשים נראה שחומש בראשית עוסק באבות, "שנות העיבור הראשונות" של עם ישראל עוד טרם היווצרותו; חומש שמות עוסק בעיקר בירידה למצרים כ"כור היתוך" והיציאה ממנה; מפרשת תרומה ועד לסוף חומש ויקרא יש עיסוק רב ומשמעותי בבניית המשכן ועבודתו; חומש דברים מהווה כידוע מעין חזרה ודברי פרידה של משה מהעם.
 
 

חומש במדבר עוסק בעיקר בדרך. גם שמו מציין את הדרך. היעד שאליו מגיעים רק בספר יהושע כמעט שאינו מוזכר. בהשקפה ראשונה נראה כי אין מדובר כאן בעניין משמעותי; בסך הכול חיי שגרה אפורים, צעידה כאמצעי להגעה אל היעד הנכסף.
אולם בהתבוננות מעמיקה ניתן לומר כי החומש היחיד המתאר בצורה מלאה את חיי העם יש בו כדי להעביר לנו מסר חשוב. מתוך הבנה זו ניתן לומר כי הדרך מקבלת משמעות מרכזית מאוד בתורה. דרך המדבר אינה דרך פשוטה; היא מלאה סכנות ואויבים. לאורך תקופה ארוכה מאוד נמצאים מנותקים מבית ומתנאי מחיה בסיסיים כמו מזון ומים. נמצאים כל הזמן בתנועה כאשר היעד עוד רחוק וכלל אינו נראה באופק. קל מאוד להתייאש בדרך, להרים ידיים ולא להמשיך. אנו יודעים כי פעמים מספר לאורך הדרך היו מי מבני ישראל שהביעו בעוצמה את הקושי הגדול להאמין שיש אופק שאליו צועדים בתנאים אלו.
במקום זה בדיוק יש צורך במנהיג שידע להשרות אמונה וביטחון בעם; שיבין את קשיי העם ויעשה כל שביכולתו לפתרון מצוקותיהם. משה רבנו עומד בין העם ובין ה' בתפקיד המקשר, המחבר בין העם לאלוקיו. מחד גיסא, עומד בפרץ בתפילות רבות לרצות את ה' על טעויות העם, ומאידך גיסא, מנחה את העם בדרך ה' ללא פשרות.
המילה מִדבַּר נגזרת מהמילה "דַּבַּר" שפירושה מנהיג,[1] "דבר אחד לדור, ואין שני דברין לדור" (סנהדרין ח ע"א). על פי זה ניתן להבהיר כי המדבר הוא מקום ההנהגה. ייעודו של הדבּר (המנהיג) הוא דווקא במדבר. דווקא במקום הגדוש באתגרים ובהתמודדות זקוקים הבאים בתוכו להנהגה ולהובלה מתאימה, שהרי במקום שבו התנאים נוחים ניתן להסתדר לבד. חומש במדבר מלמדנו שהתורה שמה במרכז את הדרך. הדרך המאתגרת היא נקודת המבחן לעם ולמנהיגו המדריכם. משה ובני ישראל עוברים תהליך משמעותי מאוד במדבר לפני הכניסה לארץ. לא לחינם מבקש משה מהקב"ה לפני הסתלקותו שימנה איש ראוי ומתאים על העדה.
למרות דאגתו החשובה של משה לממשיך דרכו, במובן מסוים הוא מעביר לו את שרביט ההנהגה על מגש של כסף, את העבודה היסודית בהתמודדות יום-יומית בארץ לא זרועה, מבצע משה. לאחר עבודה משמעותית זו יהושע מכניס את העם אל הארץ. מדוע ההגעה אל היעד אינה חלק מחמישה חומשי תורה? בני ישראל עוברים דרך מפרכת מהשעבוד במצרים דרך התלאות במדבר והכניסה אל הארץ המיוחלת אינה באה לידי ביטוי בתוך החומש. נראה שיש בכך תמיכה נוספת להבנה שהדרך וההתמודדות אתה הם העיקר ולא רק התוצאה.
אם יורשה לי אוסיף מספר מילים למחנך, למורה, למנהיג: כדאי לזכור כי נקודת המבחן להנהגה החינוכית שלנו היא דווקא להיות שם, בדרך; בשלבים המורכבים שעוד קשה לצפות לאן החניך יגיע. זה הזמן שבו כל מחנך נדרש להיות מנהיג אמתי המשמש כמי שמוביל ומקשר את החניך אל היעד בבטחה.
 
הרב שלום שער
סטודנט בתואר שני להוראת המקרא וספרות חכמים
וראש יב"ע "נתיבות דרור" באור עקיבא
 
 
 

 

מחבר:
שער, הרב שלום