דפי מאורות (5775-01)

קיום העולם ועם ישראל אינו

אלא בשביל התורה

 

"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" (בראשית א, א). מקרא זה אומר דרשני, כמו שאמרו רז"ל: "בשביל התורה שנקראת (משלי ח) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמי' ב) ראשית תבואתה" (רש"י).

 

​

הגר"א קוטלר זצ"ל, בספרו "משנת רבי אהרן על התורה" (עמ' ג), אומר שכל הבריאה נבראה לתכלית אחת ויחידה – שיהיה בה עם מקבלי התורה. לבו של עם מקבלי התורה הם לומדי התורה וחכמיה. כמו שהלב מזין ומחיה את כל שאר האיברים, כך לומדי התורה מחיים את כל העם, כי כשם שכל איברי האדם, אפילו המרוחקים ביותר, קשורים ללב. כך כל ישראל מקבלים את חיותם מכוח לומדי התורה.

מציאות זו הוכחה לכל אורך העבר של עם ישראל. קיום העם בכל הדורות ונצחיותו היו על ידי התורה. דבר זה בא לידי ביטוי הן באשר לאומה כולה הן בתרומת הלומדים למקום שהותם וחיותם. במקומות שבהם פסק לימוד התורה בתקופות שונות, כלה בו גם הקיבוץ היהודי. לעומת זאת, מקומות התורה והמקומות שבהם היו היהודים קשורים בתורה ובלומדיה, שגשגו ופרחו.

יש להדגיש שלימוד התורה אינו רק אמצעי לקיומו של עם ישראל , אלא זוהי עצם מציאות קיומו. בכך נבדל עמנו מיתר העמים, שאינו סתם אומה נוספת במשפחת העמים, אלא מציאותו ומהותו היא אך ורק שהוא עם התורה. זה מה שאמרו חז"ל: "בשביל ישראל ובשביל התורה ובשביל משה" (מדרש רבה א, ד), שישראל יהיו עם מקבלי התורה וחכמיה.

גם כל מלחמת האדם עם יצרו היא מערכה על מציאות קיומו ותכליתו בעולם הזה, כמו שאמרו חז"ל (תנחומא, תזריע, ב):

"אחור וקדם צרתני" (תהלים קלט), ר' שמעון בן לקיש אמר: אחור מעשה יום שישי וקדם למעשה יום ראשון, מה הטעם? דכתיב ( בראשית א) "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים", זו נפשו של אדם הראשון. לפיכך הוא אומר "אחור וקדם צרתני".

בילקוט כתוב: "אמר ר' ישמעאל בר תנחום: אם זוכה – אמרין ליה אתה קדמת למעשה בראשית, שנאמר 'ורוח אלקים מרחפת' ואם לא – יתוש קדמך".

ביאור הדברים: אם זכה, הרי עיקר אישיותו נחשבת מצד רוח אלוקים שבו (הנשמה) ואז באמת הוא קודם לכל שאר היצורים. אבל אם לא זכה וכל מה שהוא מחשיב הם ענייני הגוף והחומר, אומרים לו "יתוש קדמך". דברים אלו עולים בקנה אחד עם דברי חז"ל שבראש דברינו, שהעולם נברא בשביל ישראל והתורה, ולומדיה. אם תכלית זו מתגשמת, האדם קודם לכול כי זוהי מטרת כל הבריאה, אבל אם אין היא מתקיימת, נחשבים בני אדם אחור לכל המעשים. כל מלחמת עמלק בעם ישראל וכל מלחמת הרע בטוב, הן המאבק בין "קדם לאחור" (בין התכלית הרוחנית ובין החשבת הגוף והחומר). בזה נטושה המלחמה מדור דורים ועד זמן הגאולה.

 

 

ציון שבי

סטודנט ללימודי תואר ראשון, קמפוס רחובות

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

בראשית תשעה

מחבר:

שבי, ציון