דפי מאורות (5775-53)

השירה שבמשפט ובתיקון העולם

על פי ספרו של הרב אליעזר קשתיאל "בנפש השבת",

ועל פי שיעורו של הרב ערן טמיר "הרנינו גויים עמו"

 

בפרשת האזינו אנחנו שרים שירה – שירת האזינו. היא כתובה כשירה, אך למעשה במעקב אחר תוכנה רואים כי רובה אינו מרנין לב. הפרשה עוסקת באריכות בדין האלוקי הנוקב, כלפי עם ישראל ואומות העולם. הציר המרכזי של הפרשה הוא שהאלוקים הוא צדיק וישר העושה משפט על חטאי ישראל והאומות, ובכל זאת אנחנו קוראים לזה שירה.

 

 

​

יש משהו במשפט האלוקי הנוקב הממלא אותנו שירה. "שמעה ותשמח ציון", שמחה גדולה בעולם. למה? "למען משפטך ה'". המשפט האלוקי גורם לנו לשמחה ולשירה. יש במשפט האלוקי אותה תביעה בלתי פוסקת להתקדמות. יש בו דרישה לאי השלמה עם החסרונות, לחוסר ויתור כלפי השפלות המוסרית. אין דבר המשמח יותר את האדם מהתיקון של חיי המוסר, של חיי הנפש ושל חיי החברה ומצב האנושות. התיקון הזה הוא בלתי מתפשר, הוא דוחף קדימה וכולו תוצר של המשפט האלוקי.

לא קל לעמוד במשפט, אבל אשרינו מה טוב חלקנו שאנחנו עומדים מדי שנה במשפט, 'המלך המשפט'. המשפט הנוקב הזה גורם לנו להתחדש משנה לשנה, גורם לנו לנוע, לשוב, גורם לנו אותה התקדשות והיטהרות שיש בה הרבה מתיקות והרבה סיפוק נפשי.

דווקא ביום המשפט, ביום הדין, אנחנו נטבול תפוח בדבש. המשפט הזה היורד עד תהום, יש בו דבש מתוק שמשמח את הלב ויוצר טעם מחודש לחיים האלוקיים כאן עלי אדמות.

אנחנו מאושרים על ההכרח האלוקי לתקן, לעמול, לנוע קדימה. "אשרי העם שככה לו", "אשרי העם יודעי תרועה". אשרי העם ששמח לעמוד נוכח המשפט האלוקי. עַם ששמח לתבוע מעצמו להאזין, לשמוע להשתפר. בסופו של דבר זו שמחת האנושות כולה, רננה כללית במציאות באה כשהצדק  האלוקי מתגלה ללא פשרות.

ניתן להרחיב עניין זה בהתבוננות בסיומה של הפרשה. לאורך הפרשה רואים כי השירה עוסקת בהופעת ה' על ציר ההיסטוריה – הסתר י-ה בתוך המציאות. השירה מתחילה בבריאת העולם ובאבות וסיומה – "הרנינו גויים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו". השירה מתחילה  בסדר הבריאה והופעת האנושות, דרך מרכזיותם של ישראל. מהלך ההיסטוריה הִנו תהליך ארוך ומורכב. יש כל כך הרבה קשיים וצרות ומשברים. האדם חוטא ונופל פעמים רבות כל כך, והתהליך הזה יכול להביא לייאוש. אך אומר לנו הפסוק האחרון – "הרנינו גויים עמו". לעתיד לבוא בידוע כי הגויים ישבחו את ישראל. במה יבוא לידי ביטוי השבח? ה' יקום את דמם של ישראל מידי הגויים ששפכו את דמנו, גם ברמה הפיזית המעשית הגלויה, וגם ברמה התרבותית הרוחנית. הגויים יגיעו להכרה פנימית וירננו וישבחו את אלוקים על כך שנוקם בהם. מדוע?

מהי נקמה? אומר הרב הירש כי נקמה היא מלשון קום – קימה. לאורך כל ההיסטוריה ישנם ערכים ואידאלים שעם ישראל צריך להופיע אִתם, ערכים שהלכו והתמסמסו, ומהלך ההיסטוריה, מהלך ארוך מורכב ומפותל, מהותו היא לקומם, להקים אותם ערכים. לעתיד לבוא אפילו הגויים יכירו באותם ערכים, יבינו את עומק מהותם וחשיבותם ומתוך כך ירננו וישבחו את ישראל. על ידי זה שהקב"ה ינקום בהם, יביא לקוממיותם על ידי קוממיות עם ישראל.

המשפט האלוקי שיופיע בעולם דרכינו ויביא לעתיד לבוא לתיקונו, מעורר אותנו לשירה ולשמחה, ואפילו הגויים יגיעו ל"הרנינו גויים עמו, כי דם עבדיו יקום..". קוממיותו של העולם על ידי המשפט האלוקי שילך ויופיע היא מהות השירה, מהות הרננה.

 

אודיה זמיר

סטודנטית בהתמחויות ללימודי ארץ ישראל ולהיסטוריה

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

האזינו תשעה

מחבר:

זמיר, אודיה