דפי מאורות (5775-14)

משבר וגאולה

 

סוף סוף חוזר משה עם משפחתו ממדיין לארץ מצרים. לאחר מפגש מרגש של משה עם אהרון אחיו אוספים שניהם את כל זקני ישראל במטרה להתחיל לפעול בדרך לגאולה.

 

 

​

הם קונים את אמונם של הזקנים על ידי האותות, ''ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את עניים ויקדו וישתחוו''.  לאחר שמשה ואהרון מקבלים גיבוי מזקני העם הם הולכים לפרעה בניסיון לשכנע אותו להוציא את עם ישראלי ממצרים. בשלב זה יש תקווה רבה לגאולה מתקרבת. כולם מאוחדים סביב המנהיגים, מאמינים בה' ומצפים לישועות. אך התוצאה מאכזבת וקשה. בעקבות פגישת משה ואהרן עם פרעה המצב רק מחמיר. העם אינו מקבל עוד תבן, השוטרים מוכים והעבודה רק נעשית קשה יותר. מצב זה גורם למשבר גדול בעם. ולא רק זה, המנהיג משה ומשפחתו יורדים למדיין וחוזרים רק כעבור שישה חודשים. ובינתיים במצרים, ''ויפץ העם בכל ארץ מצרים'. עם ישראל מחפש את משה המנהיג שנעלם לפתע ברגע המשבר. בעקבות המצב הקשה זועק משה אל ה', ''למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני?'' שאלתו של משה כפולה: אם עדיין לא התחילה הגאולה וישראל לא ראויים עדיין להיגאל, למה שלחת אותי בכלל? ואם כן התחילה הגאולה וסלחת לעם ישראל על חטאיהם, איך זה שהמצב חמור כל כך והרעותה יותר לעם הזה?

תהליך גאולת עם ישראל ממצרים התחיל כשהעם עוד לא היה ראוי בכלל לגאולה. עם ישראל היה שקוע במ''ט שערי טומאה ובעבודה זרה, ככתוב בספר יחזקאל (פרק כ): ''ולא אבו לשמוע אלי איש את שיקוצי עיניהם לא השליכו ואת גילולי מצרים לא עזבו". הליך כזה שבו הגאולה מתחילה כשעם ישראל אינו מוכן אליה עדיין ורוצה אותה הוא קשה ומסובך. יהיו בו נפילות ונסיגות משום שרק דרך ההתמודדות עם אותן נפילות העם יבין מהי גאולה וירצה בה באמת. העם צריך לעבור בירור עמוק: אם הרצון לגאולה הוא לשם נוחות, כדי שיהיו לו חיים קלים יותר, כי אז ממילא עדיף להוריד את הראש, לא לעשות מהומות יותר מדי וכך לפחות לא יורידו לו את מכסת התבן. אך אם הרצון לגאולה נובע מאידאל והבנה מהו ערך החירות לעם ישראל – כי אז מוכנים לשלם מחירים כבדים וכואבים בדרך לאידאל הגדול הזה. אותם קשיים ונסיגות במהלך הגאולה הם אלו המביאים את העם להבנות האלו ולתודעה הזאת.

"דע כי עניני הגלות הזה הראשון רמז לעניני גלותנו זה האחרון שאנו עומדים בו" (רבנו בחיי). גם אנו בימינו רואים שתהליך הגאולה כולל נסיגות ונפילות קשות. קשיים אלו באים לחדד לנו את ההבנה מהי גאולה ולהגביר בנו את הרצון אליה. אנו רואים שכאשר פועלים מתוך רצון לנוחות ולחיים קלים, כי אז ממילא אנו מורידים את הראש (הפסקת אש למשל...) ואין נלחמים על העקרונות. אבל כאשר מחוברים לאידאל הגדול של גאולת עם ישראל וחירותו אנו מסוגלים להתמודד עם הקשיים ולצמוח מתוכם.

מדרש בשיר השירים מסביר עניין זה: ''דומה דודי לצבי מה צבי זה נראה ונכסה וחוזר ונראה כך גואל נראה להם וחוזר ונכסה מהם וחוזר ונראה''. כצבי הרץ בהרים, לרגע רואים אותו והנה הוא כבר נסתר מעינינו מאחורי העצים והסלעים והנה שוב הוא מציץ וכבר נסתר, כך גאולתנו. פעם נגלית לעינינו ושוב נסתרת; פעם רואים התקדמות ושוב יש נפילה. אך אנו יודעים ומאמינים שההסתר הוא רק שלב בדרך לבירור המדויק מהי גאולה אמתית ואנו מתפללים שנזכה לראותה במהרה בימינו אמן.

 

שיר סדן

סטודנטית במסלול ריקוד

 

 

קבצים להורדה:

וארא תשעה

מחבר:

סדן, שיר