פרשת וארא

דפי מאורות (5772-14)
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים"
 
זכירת יציאת מצרים מהווה חלק מהותי ממועדים שונים. בהגדת הפסח אנו אומרים בכל שנה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, שנאמר (שמות) יג 'והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי ממצרים' ".
 
 
 גם בעניין שמירת שבת אנו נפגשים בצורך להזכיר לעצמנו שהיינו בעצמנו עבדים במצרים על ידי החובה לזכור את יציאת מצרים בכל שבת ושבת. מובא בעשרת הדיברות השניות: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך ה' אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת" (דברים ה, טו).
האמת היא שחובת יציאת מצרים קיימת לא רק בפסח או בשבת. עלינו לזכור את יציאת מצרים בכל יום ויום. כך מובא בנוסח הגדת פסח:
אמר להם רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר (דברים טז) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך".
יש לשאול: מהי אותה זכירה ואיך עלינו לקיים אותה בימינו?
פרשת וארא נפתחת בשליחות שמטיל הקב"ה על משה לגלות לעם ישראל את השם המפורש ולהבטיח שהם עומדים להיגאל ממצרים ולבוא אל הארץ המובטחת, ארץ כנען. אולם למרות מאמציו של משה "לא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה" (שמות ו, ט).
משה ואהרן, על פי הוראת ה', מבצעים מופת לעיני פרעה ועבדיו לשם אימות שליחותם. פרעה עדיין עומד בסירובו להכיר בקב"ה ואף מקשה על בני ישראל בעבדותם. בסוף הפרשה מובא סיפורן של שבע מתוך עשר המכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד.
התשובה לשאלה ששאלנו טמונה בהבנה מעמיקה שכל מה שעבר ביציאת מצרים עד הכניסה לארץ קורה לנו בגאולה הכללית שלנו כעם בדור הזה וכגאולה פרטית לכל אחד מאתנו כיחידים.
כתוב בספר ליקוטי הלכות (הלכות שילוח הקן, הלכה ד):
אמרו רבותינו זכרונם לברכה [...] כי כל מה שעבר על ישראל ביציאת מצרים וקבלת התורה ואחר כך, וכל המלחמות לכבש ארץ ישראל, וכל מה שעבר עלינו אחר כך, הכל כאשר לכל עובר על כל האדם הרוצה לזכות לחיי עולם, שבהכרח שיעבר עליו כמה מיני מלחמות בלי שעור, ובכל עת שרוצה להתעורר ולהתחזק בעבודת השם, אזי מתגברים בכל פעם ביותר, בפרט בהתחלה, שזה בחינת תכבד העבודה וכו', הנאמר בהתחלת גאולת מצרים".
לפי הנאמר ניתן להסיק כי יש קשר בלתי מעורער בין סיפור הגאולה ממצרים לגאולה בדור שלנו. מציאות ארץ מצרים היא אותה התעלמות מדבר ה', שלא תמיד מאירה לנו כרגע. 
פרעה הוא משורש "הפרעה". הוא המפריע לבני ישראל להכיר בקב"ה ולצאת ממצרים. כמה רבים הם אותם מפריעים ("פרעונים") לדרכנו בעבודת ה'? כמה טרדות, דאגות ורצונות אינם מקרבות אותנו לקדושה? כל חיינו הם תהליך שבו אנו נתונים תחת מרותו של פרעה שמגמתו להסיט אותנו מהבחירה בחופש ומהשחרור.
בחיינו כיחידים וכעם אנו ממהרים לנוס למצבים שבהם נוח לנו בעת שעולה קושי או צרה. לעומת זאת אנו מחויבים לראות את עצמנו באותו מקום של יציאה ממצרים, משעבוד לגאולה. עלינו לזהות את הקשיים כמסרים ואותות מאת הקב"ה הקורא לנו להיזכר ולהקשיב למהות שלנו, להתעורר ולראות את השחרור ואת החופש הנמצא בהם. עלינו להאמין שיש בורא לעולם ושבהשגחה פרטית הוא מוביל אותנו לגאולה השלמה.
 
גיתית אהרונוב
 סטודנטית במסלול למחול ותנועה 
 
 
 
 

 

 

 

מחבר:
אהרונוב, גיתית