פרשת ויחי

דפי מאורות (5775-12)
ו
ואני בבאי מפדן
 
בתחילת פרשת ויחי קורא יעקב ליוסף ומשביע אותו שלא יקבור אותו במצרים. יוסף נשבע ובכך מסתיימת הפגישה.
 
 
 
לאחר זמן מתרחשת פגישה שנייה, "ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה" (בראשית מח, א). יוסף מבין שזו פגישת פרֵדה ומביא את שני בניו עמו. יעקב מתאר שה' נראה אליו ומברך אותו בברכת העם והארץ ואז מתייחס יעקב לשני בני יוסף ואומר שהם יהיו כראובן ושמעון. בנקודה זו אומר יעקב: "ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם" (שם ז).
המפרשים התחבטו בשאלה מה הקשר של פסוק זה לעניין הקודם. מדוע מזכיר פתאום יעקב את מותה של רחל? הרשב"ם טוען שכיוון שמות רחל אירע לאחר ברכת ה' ליעקב, נזכר כאן יעקב במאורע טרגי זה. כלומר יש כאן המשך אסוציאטיבי לדברי יעקב. רש"י מסביר שיעקב מתנצל על כך שהוא מטריח את יוסף לקברו בכנען ואילו הוא עצמו לא קבר את רחל שמתה בדרך. פרשנים נוספים אימצו פירוש זה ובכל זאת הוא קשה במקצת, כי בקשת יעקב ליוסף לקברו בכנען הייתה בפגישה הקודמת ואינה מוזכרת עתה כלל.
כדי להבין את הדו-שיח שבין יעקב ליוסף ניתן להניח שהתנהל ביניהם שיח נסתר בנושא ההמשכיות של בית יעקב. יוסף הבין שבמאבק בינו ובין האחים יצא הוא כמנצח. ייתכן שהמאבק בין יוסף והאחים התמקד בשאלה מי ימשיך את השושלת ומי ייפלט. האחים ניסו למכור את יוסף ולסלקו והנה הוא חוזר כמנהיג וכמלך.
יוסף מגיע, אם כן, עם שני בניו כדי לקבל את הברכה  הראויה – ברכת אברהם, ברכת הזרע והארץ, הברכה המבהירה כי אכן הוא הממשיך. אכן, תחילת דבריו של יעקב היא בדיוק לפי התכנית: "ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז [...] ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך [...] ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם" (שם ג–ה). אפשר לעצור כאן לרגע ולדמיין כיצד יוסף מבין את דברי יעקב. הוא חושב שכשם שאירע עד כה ייבחר בן אחד כממשיך ושאר הבנים יידחו. לפיכך אפרים ומנשה ייבחרו וראובן, שמעון ושאר האחים יידחו. אולם יעקב מפתיע את יוסף: "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי". משפט זה מבהיר פתאום ליוסף שיעקב רואה את הכול בצורה אחרת. לא יוסף הוא הנבחר ובניו הם הממשיכים, אלא כל הבנים יחד ממשיכים את יעקב כשבט מאוחד ולא פרי מדיניות בחירה.
לא קשה להבין את האכזבה וההפתעה של יוסף. הוא הרי בנה של רחל, האם העיקרית, האם האהובה. כל שאר הבנים נולדו אך ורק "בדרך" אל רחל ואל ילדיה. האם אין זה טבעי שהוא יהיה הממשיך? יעקב מבין את מבוכתו של יוסף ועונה: "ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך", כלומר גם אני חשבתי מלכתחילה כמוך, אבל התכנית השתנתה. השינוי קרה עם מותה של רחל בדרך, מוות שלא היה רק בבחינת אסון אישי ליעקב, אלא זה היה גם מפנה יסודי בכל תפיסתו את מהלך ההתפתחות של עם ישראל.
 (על פי הרב הלל רחמני)
 
מוריה מוזס
סטודנטית במסלול הגיל הרך
 

 

מחבר:
מוזס, מוריה