האם היה זה מוצדק מצד האחים להשתמש בדבר שקר במפגש עם יוסף בגלל הדאגה לשלומם?
יוסף ואחיו - האמת והשלום אהבו.
האם היה זה מוצדק מצד האחים להשתמש בדבר שקר במפגש עם יוסף בגלל הדאגה לשלומם?
לאחר מות יעקב חששו האחים מנקמת יוסף על מעשיהם. הם חשדו שטוב ליבו של יוסף והשפע הרב שהוא הרעיף עליהם נבע מנוכחות אביהם, ולא ממחילה אמיתית מצידו. "ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו על כל הרעה אשר גמלנו אותו". לכן הם הודיעו ליוסף: "אביך ציוה לפני מותו לאמר. כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך"(בראשית נ',טו'-יז'). התורה אינה מזכירה ציווי כזה של יעקב לפני מותו. האחים היו משוכנעים שיוסף סיפר לאביו על מעשיהם ועל כל הקורות אותו מאז עזב את ביתו ועד לפגישה המחודשת איתו. לכן בדו את סיפור הציווי של יעקב. האם היה זה מוצדק מצד האחים, להשתמש בדבר שקר בגלל הדאגה לשלומם?
בעשרת הדברות כתוב: "לא תענה ברעך עד שקר" - בדיון משפטי בפרשת משפטים נכתב: "מדבר שקר תרחק". פסוק זה הממוקם בין הפסוק: "לא תטה משפט אביונך בריבו", לבין: "ושחד לא תקח", מכוון אף הוא לשופט היושב בדין (אבן עזרא). בפרשת קדושים נאמר: "לא תגנבו ולא תכחשו לא תשקרו איש בעמיתו". מפסוק זה לומדים איסור שבועת שקר בבית דין – "אם גנבת סופך לכחש סופך להשבע לשקר" (רש"י).
לעומת זאת, התורה מתארת מקרים שבהם ערך האמת נדחה מפני ערך נעלה ממנו. הקב"ה שולח את משה לפרעה בבקשה: "נלכה נא דרך שלשת ימיםבמדבר ונזבחה לה' אלוקינו", כאשר בפועל הכוונה הייתה: "אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחיתי והאמורי והפריזי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג',יז'-יח'), כפי שנתבשרו זקני ישראל קודם לכן. ערך האמת נדחה מפני ערך גאולת ישראל. אברהם ויצחק ביקשו לומר "אחותי היא" על נשותיהם כאשר נשקפה סכנה לשלומם, במצרים ובארץ הפלישתים. ערך האמת נדחה מפני ערך שלום הבריות.
גם חז"ל ראו באמת ובשקר ערכים יחסיים ולא ערכים מוחלטים. במסכת כלה (ט',א') יש דיון בין בית הלל לבין בית שמאי, כיצד להגיב למראה כלה לא יפה. בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה. אף על פי שדברי בית הלל הם שקר לבן, כך יש לנהוג להלכה. ערך האמת נדחה מפני ערך כבוד האדם וערך השלום בין בני הזוג. בנושא הציווי של יעקב, פרי המצאת האחים אומרים חז"ל: "ר' שמעון בן גמליאל אומר גדול השלום שאף השבטים דיברו דברים בדויים בשביל להטיל שלום בין יוסף לשבטים" (מדרש רבה בראשית ק',ט'), ובמסכת יבמות (סה') נאמר:"אמר ר' אילעה מותר לו לאדם לשנות בדבר שלום שנאמר אביך ציווה וגו'. ר' נתן אומר מצווה, שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וגו', (כאשר שמואל התבקש להמליך את דוד והוא חשש מנקמת שאול. הפתרון:"ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח לה' באתי"-שמואל א ,'טז')
התורה מחייבת אותנו למצוא את הפשרה המוסרית בין ערכים חשובים ושונים, והיא מראה לנו את הכיוונים הרצויים. הדרך הרצויה היא הפשרה בין הערכים, כדי להגיע למצב ש"האמת והשלום אהבו". ערך האמת ישאר ערך מכובד, גם אם כתוצאה ממצב נתון הוא יידחה מפני ערך אחר חשוב ממנו באותן נסיבות. פשרה זאת לא נועדה לשרלטנים העושים פלסטר מפשרה בין הערכים כדי לקדם אינטרסים אישיים. היא נועדה לאנשים שעשיית הישר והטוב היא נר לרגליהם.