פרשת ויצא

דפי מאורות (5774-07)
חלום יעקב
 
החוקר Benno Jacob בספרו Genesis אומר שהחלומות בספר בראשית מתחלקים לשני סוגים:
א.       חלומות שבהם מדבר אלוקים אל בני האדם (כ, ג; לא, כד);
ב.       חלומות אשר באמצעותם מדבר אלוקים אל בני האדם במשלים, כמו חלומות יוסף, חלומות שר המשקים, שר האופים וחלומות פרעה. בסוג זה, שבו התגלות ה' נעשית על ידי תמונה, ציור או סמל, אנו זקוקים לפתרון כדי להבין את ההתגלות.
 
 
 
 
חלום יעקב מכיל את דיבורו המפורש של ה' ומקדים לו גם תמונה. התורה מתארת את חלומותיו של יעקב כך: "והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עלים וירדים בו. והנה ה' ניצב עליו" (כח, יב–יג). אם יש כאן מראה שבאמצעותו מדבר החלום, אנו צריכים פתרון. נסתכל בפתרון אחד מני רבים שבמדרש תנחומא (ויצא, ב) אשר בו בחר גם הרמב"ן לפענוח החלום:
אמר ר' שמואל בר' נחמן: "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים", אלה שרי אומות העכו"ם [...] שהראה לו הקב"ה ליעקב אבינו שר של בבל עולה שבעים עוקים (שלבים) ויורד, ושל מדי – חמישים ושניים [ויורד], ושל יוון מאה [שלבים] ויורד, ושל אדום עולה ולא יודע כמה. באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר: שמא לזה אין לו ירידה? אמר לו הקב"ה (ירמיה ל, י): "ואתה אל תירא עבדי יעקב [...] ואל תחת ישראל" – כביכול אפילו אתה רואהו עולה ויושב אצלי, משם אני מורידו! שנאמר (עובדיה א, ד): "אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך, משם אורידך נאום ה' ".
לפי מדרש זה פירוש החלום ושִברו אינם אלא תמונת ההיסטוריה האנושית, עלייתם וירידתם של עמים ותרבויותיהם עד סוף כל הדורות. ואם נשאל מה למראה זה וליעקב אבינו בשעה זו ולמצבו המיוחד כבורח מפני אחיו,  הרי תשובת המדרש היא שלא ליעקב האיש היוצא מבית יצחק מדובר בחלום זה, כי אם ליעקב-ישראל, אל האומה הנודדת מארצה ומהלכת מדור לדור בין עמי ענק, גולה מארץ לארץ, וחוזה בעלייתם ובירידתם של עמים וממלכות, של מצרים, אשור, בבל, פרס ויוון. את ירידתה של אדום בסוף הימים מבטיח המדרש בנחמו את יעקב הנבהל ונחרד למחזה זה והשואל לקץ הימין, בפסוק הלקוח מעובדיה הנביא (פסוק ד) שנתנבא למפלת אדום: "אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאום ה' ". אותו סולם – הזמן, אשר כל עלייה בו מותנית בירידה של משהו אחר, אשר כל בניין בו נבנה רק על חורבנו של קודמו, אינו סולם שאין לו קץ, אלא ה' ניצב בראש הסולם. הוא, אדוני ההיסטוריה, מבטיח שכל נישא ורם יישפל, והתמונה של אחרית הימים אינה עוד תמונת סולם אשר בו מתחלפים העולים והיורדים כי אם תמונת הר ה' הנכון בראש ההרים ואשר אליו נוהרים באחווה כל העמים (ישעיהו, פרק ב).
רש"י מוסיף לחלומו של יעקב הערה פרשנית: למילים "עולים ויורדים" מוסיף רש"י את השאלה: "בתחילה עולים ואחר כך יורדים?" (כלומר, הם מלאכים, יושבי מרום, וסדר המילים היה צריך להיות: "יורדים ועולים"). והוא עונה: "מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאים חוצה לארץ ועלו לרקיע, וירדו מלאכי חוצה לארץ ללוותו". כלומר אין דומים דרכי אדם, קשייו, צרותיו וניסיונותיו בשבתו בארצו, לקשייו, לצרותיו ולניסיונותיו בצאתו מארצו וממולדתו ושבתו בין זרים. למלאכים אחרים זקוק הוא כאן וזקוק הוא שם, אך תמיד ניתנים ליעקב מלאכים לשמרו.
דברים אלו ממש מתאימים לפרשת ויצא כולה, הכוללת את חיי יעקב, קורות סבלו מרגע צאתו מבאר שבע (כח, י) עד שובו, אחרי ישיבה של עשרים שנה בנכר, למחנים (לב, ג).
והנה בתחילת הפרשה הוא רואה מלאכים, ובסופה, "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוהים" (לג, ב).
 
(מתוך: ליבוביץ נחמה, עיונים בספר בראשית)
שירן ניר
סטודנטית בהתמחויות לתנ"ך ולחינוך חברתי קהילתי
 
 

 

 

 

מחבר:
ניר, שירן