דפי מאורות (5774-22)

שבת: הכוח לשוב בתשובה

 

משה מקהיל את עם ישראל כדי ללמדם שני נושאים: שבת ומלאכת המשכן. יש המסבירים את הקדמת השבת למשכן כדי ללמדם שאין בניין המקדש דוחה את השבת. הוסיפו חז"ל שסמיכות העניינים מלמדת של"ט המלאכות שאִתן בונים את המשכן הן ל"ט המלאכות האסורות בשבת.

 

 

הרב נבנצל מביא רעיון נוסף המסביר את הקדמת השבת למקדש: כינוס זה מתרחש לאחר חטא העגל והמשבר הוא גדול. עם ישראל עסוק במציאת דרך וכוח לשוב בתשובה ואז יורד משה מההר ובידו הנחמה: שבת. אחת ההבנות שאליה מחנכת אותנו השבת היא הבנת העראיות של העולם הזה. שישה ימים אנו פועלים בכל הכוח ומנסים להספיק כמה שיותר, ולפתע הכול נפסק; כל הטרדות והצרות נעלמות; עוברים לעולם אחר, עולם שכולו שבת ורוגע.

בזה נחמתה של השבת. גם כשרואים לוחות נשברים ומכות נוספות ורבות שבאות עלינו, אנו מבינים שהם שייכים לששת ימי המעשה. הם זמניים בלבד. השבת מזכירה לנו שלכל צרה יגיע פתרון. יש שבת שבה כל מלאכת התיקון עשויה. כשיודעים שיש סוף לכל צרותינו יש כוח נפשי לשאת מעמסה קשה ביותר.

משה נותן לעם ישראל ברגעים קשים אלו את מתנת השבת, ללמדם שגם אם קיבלו מכות כואבות מהקב"ה הן ארעיות וחולפות, ויש להן סוף ותכלית בעולמה הנצחי של שבת העולמים. בכך הוא מעודד אותם להתחיל לשוב בתשובה ולתקן את מעשיהם.

נכון שידיעת תכלית הקושי נותנת כוח להתמודד, אך כל עוד המציאות כאן – היא כואבת. עלינו להבין שהכאב הוא חלום. איננו ממשי. למשל אדם החולם בלילה שנפצע קשה בתאונת דרכים, מתעורר בבוקר ומבין שהכאב לא היה אמתי. כך גם הקשיים שיש לנו בעולם הזה הם חלק מחלום מתמשך וברגע שנתעורר למציאות האמתית והמתוקנת נבין שהם לא היו ממשיים. מכאן, שהשבת אינה מעידה רק על ארעיותו של העולם הזה, אלא גם מגלה לנו את הידיעה האמתית שכאשר מקיצים לא נותר מאותה ארעיות כל רושם.

בהקשר זה השבת נותנת עידוד נוסף לשב מחטאו: רצון ה' הוא הגורם היחיד למציאות. כל דבר הקורה בניגוד לרצון ה' הוא חלק ממציאות מדומה שאין לה מקום ממשי במציאות האמתית.

השבת מחנכת אותנו לרגע זה, רגע של גילוי האמת, שכל המציאות היא רצון ה'. משום שהשבת, בעצם מהותה, מתגלה לנו בשליטתו של רצון ה', על ידי כך שאדם מבטל את רצונותיו הגשמיים לפעול וליצור בפני רצון ה' האומר לו לשבות.

מתוך כך אנו מבינים שחטא זה הוא רצון האדם לפעול בניגוד לרצון ה' בעוד שהמעשה שדרכו נעשה החטא הוא בעצמו חלק מהתכנית האלוקית. כלומר העולם מתנהל כל הזמן על פי רצון ה', ולנו, בכל מעשה, יש את הבחירה אם להיות שותפים למהלך מתוך רצון לקדש שם שמים או בעל כורחנו.

זוהי הנחמה שהביא משה לבני ישראל. כל התנגדות לרצון ה' פירושה להיות מחוץ למציאות. לכן עלינו לעשות תשובה על עצם כך שרצוננו היה מנוגד לרצון ה', אך אסור לנו לחשוש שבגלל החטא הצלחנו לפעול בניגוד לרצון ה'.

לאחר קריאת רעיון זה חלילה לנו מלחשוב שאין כל משמעות למעשינו, כיוון שהחטאים גורמים לנו להישאר בתרדמת כואבת ועל אף שהצער הוא מדומה, כל עוד איננו מכירים מציאות אחרת, אין משמעות לכך שזו מציאות חלומית.

המחשבה על עולם מתוקן ומושלם, עולם של שבת, צריכה לתת לנו עידוד וכוח לשוב אל ה' ולהאמין שיש קץ לכל הייסורים. שנצליח לפעול על פי רצון ה' האמתי בכל מעשינו ונזכה לגאולה בקרוב!

 

(הרעיון מובא מתוך הספר "שיחות הרב נבנצל לספר שמות", בעריכת הרב יוסף אליהו)

 

אמונה זייטון

סטודנטית בהתמחויות למחשבת ישראל ולחינוך חברתי קהילתי

 

 

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

ויקהל תשעד

מחבר:

זייטון, אמונה