דפי מאורות (5773-08)

פטירת רחל אמנו

 

בפרשתנו מסופר על מותה של רחל. זהו סיפור עצוב. רחל, אשר כה השתוקקה לבנים, מתה דווקא בשעת הלידה. סיפור קצר זה מעלה שתי שאלות: מה משמעות מותה של רחל בשעת הלידה, ומדוע נקברה בדרך?

 

 

כאשר רחל יולדת בן אחד היא מתפללת שה' ייתן לה בן נוסף. בנימין, הבן השני שרחל מקבלת מאת ה', שנולד בפרשה שלנו, הוא הבן שבלידתו מתה רחל. מות רחל בלידה הוא טראגי ביותר. דווקא רחל, שחיכתה לבנים שנים רבות כל כך, מתה בלידה. מה המשמעות בכך? רחל איננה זוכה להגיע אל הסיום, אל המנוחה, אלא נשארת במצב של התהליך. נראה שכל קיומה של רחל מסמל את הדרך ואת התהליך. חייה מהווים רצף של התמודדויות עם תהליכים, וממנה אנו לומדים את משמעות התהליך, מושג שבקלות הוא פחות ערך בעיני האדם, ואילו כאשר יש לאדם חיסרון במשהו הוא מבין יותר את הערך של אותו דבר. כאשר אדם עמל כדי להגיע לדבר מסוים הוא מכיר בערכו של הדבר ונקשר אליו יותר. נוסף על כך, עצם התהליך שאדם עובר, גם ללא ההגעה אל הסיום, מביא את האישיות שלו לצמיחה.

הפסוקים בפרשתנו אינם מסבירים מדוע קבר יעקב את רחל בדרך. ההסבר הפשוט ביותר הוא שיעקב ובניו היו בדרך וטרם הגיעו למקום קבע, ומכיוון שהם לא יכלו לשאת אותה אתם עד לחברון (שם נמצאת מערת המכפלה), וגם לא יכלו לדאוג לקבורה מכובדת יותר, הם קברוה בדרך. סיפור מותה של רחל וקבורתה בדרך נזכר פעם נוספת בבראשית מח, ז (פרשת ויחי), בדברי יעקב ליוסף לפני מותו. לשם מה מזכיר זאת יעקב כעת? הוא מרגיש לא טוב עם העובדה שקבר את רחל בדרך ומתנצל על כך באוזני יוסף. לפי הרד"ק, קבורת רחל בדרך הייתה מתוך אילוץ. יעקב מצטער על כך ומתנצל בפני יוסף, במיוחד לאור העובדה שהוא מבקש ממנו לא לקבור אותו במצרים, במקום שבו הוא מת, אלא לטרוח ולהביאו לקבורה בקבר אבותיו. אולם האם ייתכן שזו הסיבה היחידה לקבורתה בדרך? האם ייתכן שיעקב, המייחס חשיבות רבה למקום הקבורה, יזלזל במקום קבורתה של אשתו האהובה? אם הקבורה בדרך הייתה רק מתוך אילוץ הייתה אפשרות להביא את עצמותיה לקבורה בחברון לאחר שבני ישראל התיישבו שם.

מפרשים אחדים מנסים למצוא הסבר ומשמעות לקבורתה של רחל בדרך. לפי רש"י, ההסבר של יעקב ליוסף נותן לקבורת רחל בדרך משמעות חשובה ביותר. יעקב מסביר שהוא קבר את רחל בדרך לא מתוך אילוץ, אלא רחל נקברה בדרך כדי להתפלל על בניה היוצאים לגלות. מקורו של הרעיון מופיע בירמיהו (לא, י– טז):"כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה [...] ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם". ירמיהו מתאר את תפילתה של רחל על בניה הגולים, וה' מבטיח לה שבניה ישובו.

לפי הרמב"ן, קבורתה של רחל בדרך לא הייתה במקרה, בגלל מותה בדרך: רחל לא נקברה במערת המכפלה מפני שיעקב הרגיש שאין זה ראוי שהוא ייקבר עם שתי אחיות ששתיהן נשותיו, ורחל נפטרה בכניסה לארץ מפני שבארץ לא ראוי להיות נשוי לשתי אחיות. דווקא רחל היא זו שמתה ולא לאה, כיוון שלאה היא אשתו הראשונה ולכן הנישואין אתה יותר ראויים, ואילו בנישואין עם רחל יש פגם בארץ ישראל.

מותה של רחל בדרך איננו אקראי, אלא מסמל את מהות חייה, שהיו "בדרך", בתהליך, בשאיפה אל השגת הדברים. קבורתה בדרך מזכירה זאת גם לבניה הגולים, אשר יוצאים לגלות מתוך תקווה שזהו רק שלב "בדרך", ומבינים, בעקבות רחל אמם, את כוחה של התפילה היכולה להוביל אותם גם בדרך קשה.

 

(מתוך שיעורה של הרבנית שרון רימון, מבית המדרש הווירטואלי בגוש עציון) 

 

רעות וגנר

סטודנטית בהתמחויות לתנ"ך ולמתמטיקה

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

וישלח תשעג

מחבר:

וגנר רעות