דפי מאורות (5772-39)

בפרשת חוקת מסופר על ציווי ה' למשה ואהרון לדבר אל הסלע לעיני בני ישראל ולהוציא ממנו מים, לעומת סיפור דומה בפרשת בשלח שבו ה' מצווה את משה להכות בסלע לשם הוצאת מימיו. כל עניין הסלע שבפרשתנו קרוי "מי מריבה" וטמון בו עומק גדול.

 

 

​

ראשית יש להקדים שהסלע רומז לעם ישראל "משם רועה אבן ישראל" (בראשית מט, כד).

בפרשת בשלח עם ישראל בדיוק יצא ממצרים, כולו שטוף בתכונות של עבדים, מבוהל ומפוחד, יוצא למדבר הגדול והנורא. הוא איננו מפותח דיו במחשבה עצמית, ברצון עצמי ובעשייה מתוך יוזמה. הוא כנוע לרצונו של אדונו, ממש כילד קטן. בחינוך של ילד קטן יש פחות הקשבה לרצונותיו ולרגשותיו ופחות שכנועים רכים שיואיל בטובו לעשות את רצון המחנך.

אין הכוונה לדורסנות ולשתלטנות חלילה, אך צריך אסרטיביות מסוימת, הכאה מסוימת (לא פיזית). לשם כך ה' יתברך ממנה רועה נאמן שינהיג את עם ישראל במדבר. תפקידו הוא להיות בבחינת מנהיג ש"מכה", מנהיג שמלמד את העם כמו שמלמדים ילד קטן. לכן הוצאת המים מהסלע, שהייתה מיד ביציאה ממצרים, הייתה צריכה לבוא בהכאה.

הגמרא בבבא בתרא עה ע"א אומרת: "פני משה כפני חמה, ופני יהושע כפני לבנה". ידוע שמשה הוא המנהיג של דור המדבר ויהושע הוא המנהיג של דור ארץ ישראל. השמש היא כל כך חזקה ומאירה שבגללה לא רואים את הכוכבים, היא לא נותנת מקום לאחרים להאיר.

לעומתה, גם הירח מאיר באור גדול אך ניתן לראות יחד אתו את שאר הכוכבים.מכאן, שהמנהיג של דור ישראל, יהושע-לבנה, צריך להכיר בכוחותיו של עם ישראל, לתת להם להאיר, לעומת משה-חמה שעניינו הוא יותר לחנך, להוביל, ללמד את העם לקבל ולשתוק.

בפרשת חוקת נמצא עם ישראל לפני כניסתו המיוחלת לארץ הקדושה ומתוך כך נמצא לפני חיים אחרים לגמרי.

לפתע לא היו להם מן השמים ענני הכבוד וכל הפינוק הזה. הם יצטרכו ללמוד לחיות ולהחיות את הכוחות הטמונים בהם. הם יצטרכו לכבוש את הארץ בהרבה כוח פיזי ומחשבה עצמאית ואסטרטגית. מפני כך ה' "בוחן" את משה ואת אהרון, מנהיגי דור המדבר, אם הם מסוגלים להנהיג בצורה של דיבור "ודיברתם אל הסלע". בהנהגה על ידי דיבור טמונה הקשבה, רכות והתחשבות המונהג.

משה רבנו, במקום לדבר – מכה בסלע פעמיים. בכך ה' רואה שהוא איננו המנהיג של דור ארץ ישראל. הוא ממנה תחתיו את יהושע שיידע איך לדבר אל העם ולגלות את כוחותיו הנפלאים.

נוסף על גילוי הכוחות בעצמנו, בהיותנו אנשי ארץ ישראל השואבים ממימיה הזכים – תורת ארץ ישראל, לא מתבטלת ההכנעה למנהיגים כמו שהייתה לדור המדבר, אלא הכול מתאזן. מתוך כך מלא אור עליון שיביאנו במהרה לימות המשיח ויזכנו למנהיגותו האמתית היודעת לגלות את הכוחות הטמונים בכל אחד מישראל. אמן!

(הדברים לקוחים מדבריו של הרב חיים כהן ("החלבן") שליט"א בספר "טללי חיים", במדבר).

 

מור שפיר

סטודנטית בהתמחויות לחינוך חברתי קהילתי

וללימודי ארץ ישראל

 

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

חקת תשעב

מחבר:

שפיר, מור