פרשת חקת

דפי מאורות (5774-39)
שבת ראש חודש:
חביבותה המיוחדת של המצווה הראשונה
 
רש"י הראשון על התורה מביא את דברי ר' יצחק: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל".
 
 
חביבות מיוחדת יש לכל דבר הבא ראשונה. כך יודע כל אחד מהתנסות אישית שלו בכל תחומי החיים וכך גם נראה ממצוות התורה העוסקות בהקדשת הדבר הראשון לה': קדושת בכור (באדם ובבהמה) חלה, תרומה, וראשית הגז. אם כן, חביבות מיוחדת אמורה להיות למצווה הראשונה שבה נצטווינו. ננסה לאפיין איזה חביבות מיוחדת יש במצווה זו של "החודש הזה לכם ראש חודשים".
 
הגדרת המצווה
בהגדרת המצווה ביארו מוני המצוות (כרמב"ם והחינוך) שכוונת הכתוב לצוות על קידוש החודש. אמנם פרשני המקרא, כמו רש"י, הוסיפו שמקרא אינו יוצא מידי פשוטו, ונוסף על קידוש החודש כוונת הכתוב לצוות לכנות את ניסן כחודש הראשון ואת אייר השני וכן הלאה.
נראה שגם המדרש מתייחס לשני פירושים אלו של הכתוב:
"החדש הזה". חידוש זה לכם, שמיום שנברא העולם לא חיבבתי אומה ולקחתי גוי מקרב גוי, אלא לכם אני מחדש, הדא היא דכתיב החדש הזה לכם. ד"א החדש הזה לכם. חשבונן של חדשים, שמיום שבראתי את עולמי הייתי מחשב חדשים ומעבר עוברים, מיכן ואילך מסור בידכם ואין אתם מסורים בידו (מדרש אגדה [בובר] שמות יב, סימן ב).
פירושו הראשון של המדרש מתאים לדברי רש"י שפשט הכתוב מצווה לכנות את ניסן כחודש הראשון, ראשון ללידת עם הסגולה.
 
חביבותה של המצווה
לפירוש הראשון מובנת היטב חביבותה המיוחדת של מצווה זו (לכנות את ניסן כחודש הראשון), כשם שיום הולדתו של  אדם הוא מהימים החביבים עליו בשנה. אך מהי החביבות המיוחדת במצווה זו לפי פירוש חז"ל שנצטווינו לקדש חודשים? במה מתייחדת מצווה זו על פני שאר המצוות?
נראה שגם את התשובה לכך ניתן למצוא בדברי המדרש הנ"ל, המדגיש שמצוות קידוש החודש מסורה לישראל.
הדגמה יפה לכך שמצווה זו מסורה לישראל ניתן למצוא בפירוש דעת זקנים על התורה:
כזה ראה וקדש והכל תלוי בקדוש בית דין כדא' ר' אושעיא כשישראל מגיעין לר"ה הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת העמידו בימה והוציאו ספרים כי למחר אני בא ודן עולמי בין כך ובין כך נמלכין ב"ד שלמטה ועברו ודחו ר"ה עד יום של אחריו למחר אין הקדוש ברוך הוא דן את עולמו באין מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו רבה"ע לא כך אמרת לנו למחר אני דן את עולמי ונשמוט הדין באפס אומר להם הרי בני דוחין את הדין עד למחר והדבר מסור בידם שאתם צריכין לילך אחר קביעותם וכל מה שהם עושין נעשה עמהם (דעת זקנים מבעלי התוספות, שמות יב, ב).
כלומר, במצוות קידוש החודש עם ישראל איננו רק מקיים פסיבי של המצוות, אלא אקטיבי בעצם קביעת המצווה והגדרתה.
כל המתחיל ללמוד את הלכות קידוש החודש ואת יסודות הלוח העברי, נחשף לפער בין הימים שבהם אנו מציינים ראשי חודשים ובין מולד הלבנה.
הלכות רבות במקצוע זה, כגון כללי הדחייה של מולד תשרי וכגון יומיים ראש חודש, יסודם בכך שהקב"ה מצווה את ישראל שהם אשר יקבעו את יום ראש החודש גם אם יום זה איננו תואם את יום מולד הלבנה.
אם כן, מצווה זו מיוחדת. עם ישראל איננו מתבקש רק לקיים את המצוות, אלא גם להיות שותף בהגדרה ובקביעת פרטי המצווה. מובן היטב, אם כן, מדוע מצווה זו חביבה במיוחד.
 
משה רוט
סטאז', רחובות



 
 
 

 

מחבר:
רוט, משה