דפי מאורות (5772-17)

על משפיע ומושפע

 

בפרשת יתרו מתרחש סוף סוף האירוע שכל העולם קיים בשבילו ולמטרתו – מתן תורה. עם ישראל מגיע להר סיני, חונה שם בלב אחד ומאוחד ומתכונן לקבל עליו עול מלכות שמים. לאחר שלושת ימי ההמתנה זה קורה: "וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר [...] משה ידבר והאלקים יעננו בקול" (שמות יט, יט).

 

 

​

במבט ראשון נראה שלשון "ירידה" שנוקט כאן הפסוק לא שייך למעמד המיוחד והעליון הזה. הרי בלשון המקרא הפועל "ירד" מציין ירידה במעלה, כדוגמת "וירד יהודה מאת אחיו" (בראשית לח, א), וכפי שמפרש רש"י "שהורידוהו מגדולתו על שלא מנע את מכירת יוסף". כן מצינו גם בדברי האחים ליוסף: "ירוד ירדנו בתחילה לשבור אוכל" (בראשית מג, כ). שם מוסיף רש"י: "ירידה היא לנו, רגילים היינו לפרנס אחרים, עכשיו אנחנו צריכים לך". אם כן, מדוע מתבטא המקרא בלשון זו כלפי הקב"ה ולא בפועל כמו: "וישכון ה' " וכדומה?

ניתן לפרש מילה זו כך: ה' יתברך אינו מצווה לברואיו מה שאינו מקיים בעצמו: "מה הוא רחום, אף אתה רחום; מה הוא חנון, אף אתה חנון". הקב"ה כתב על עצמו: "וינח ביום השביעי" (שמות כ, יא). הכתיב כביכול בעצמו מנוחה ללמד קל וחומר לאדם שמלאכתו בעמל ויגיעה, שינוח בשבת. לפיכך, בבואו לקדש את ישראל ל"אישה", מכתיב הקב"ה על עצמו בביטוי "וירד ה' " במובן שהבינו חז"ל כשפירשו "נחית דרגא ונסיב איתתא" (ירד דרגה ונשא אישה) (יבמות סג ע"א).

כדי להבין טוב יותר את מעלת הקב"ה ושנוכל ללמוד מדרכיו, נסביר את דברי הגמרא יותר לעומק.

הגמרא מביאה תניא בשם רב פפא על מספר נושאי ייעוץ שונים: פרנסה, בנייה, ונישואין. רש"י במקום על העצה, "נחית דרגא ונסיב איתתא" מסביר: אל תיקח אישה שהיא מייחוס מכובד ממך וחשובה ממך מפני שהיא תבוז לך, אלא קח אישה צנועה וענווה, ותשמח בך ובאשתך. מכאן אנחנו לומדים לקח חשוב: כאשר אדם רוצה להשפיע על חברו ולתת לו, וחברו אינו נמצא באותו מקום (שהוא משכיל פחות ומוכשר פחות), חייב הראשון לרדת קמעא אליו כדי לתת ולהשפיע. אדם שממרום גובהו ינסה להשפיע ולתת לאנשים פחותים ממנו יתקבל בבוז ובחוסר אהדה ולא ישיג את מטרתו. האם נוכל לדמיין פיזיקאי המנסה ללמד ילד קטן את חוק "כוח המשיכה" באמצעות תרשימים וחישובים מורכבים? חיי הנישואים הם המקום הגדול ביותר להשפעה. בכל יום ובכל שעה בני הזוג יכולים להשפיע האחד על השני. לכן כל אחד מבני הזוג צריך לעתים, בדברים מסוימים, לדעת לרדת, להתכופף לבן זוגו על מנת לתת ולהשפיע לו מעצמו את מה שבן זוגו עדיין לא קנה.

זה מה שלימד אותנו הקב"ה בירידתו על הר סיני. הוא "צמצם" את גילוי כבודו כדי שהעם יוכל לעמוד בגילוי העצום. הוא בחר בעם ישראל שאינו המכובד והגדול בכל העמים, מפני שידע הקב"ה שאומה זו היא "היפה בנשים" במעשיה ואין עוד אומה שתשווה לה. לכן "נחית דרגא ונסיב איתתא".

אמנם צריך להיזהר ולדעת שמטרת הירידה היא העלייה יחד עם שותפך ולא חס וחלילה להישאר תקוע במצב הירידה. מפרש האבן עזרא על הפסוק של "וירד ה' ",

והנה כאשר ידבר האדם לאדם בדברי אדם בלשון שהוא יודע ויבין דבריו ודמותם במתכונתם. ואם ירצה לדבר על שפלים מבני האדם, יצטרך להגביה מעלתם ולשומם כדמות בני האדם או שירד אליהם עד שיבין השומע.

לכן ירד ה' על הר סיני בבואו להשפיע לנו את תורתו הקדושה, למען נוכל לקבל אותה, להבינה ולקיימה.

מקורות: סוד הנישואין בפרשת השבוע, הרב יוסף אליהו.

        

אוריה כהן

סטודנטית בהתמחות לחינוך חברתי

 

 

 

 

קבצים להורדה:

יתרו תשעב

מחבר:

כהן, אוריה