פרשת לך לך

דפי מאורות (5773-03)
המדרש מספר לנו שאברהם אבינו חיפש את בעליו של העולם, שהרי לא ייתכן עולם כה מסודר ומאורגן שנעשה במקריות. זה בעצם הרקע לפרשתנו.
 
 
אברהם אבינו גדל אצל אביו תרח שהיה מוכר פסלי עבודה זרה. דרכו לא התיישבה על דעתו של אברהם אבינו כיוון שלא מצא היגיון בתפילה אל דבר שנוצר על ידי אדם במו ידיו. לכן הוא החל לחקור ולברר. כך המדרש ממשיך ומאריך כיצד הוא בדק כוחות שונים המופיעים בעולם ולבסוף הבין שיש כוח מעבר לנגלה, המחיה את כל הכוחות כולם. אז ה' נגלה אליו.
ה"שפת אמת" מסביר שה' ברא את העולם בצורה נסתרת מהשגחתו ורק לצדיקים שמייגעים עצמם לברר כבוד מלכותו מתגלה להם הנהגתו (שפת אמת, לך לך תרנב). כמו שיש אנשים מיוחדים כאלו שרק אליהם ה' מתגלה, יש גם מקומות מיוחדים לכך שרק בהם ה' מתגלה אל אשר דורשים אותו באמת. לכן בתחילת פרשתנו ה' אומר לאברם "לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך" (מקומות שבהם ה' לא מתגלה בצורה שלמה). לאן? "אל המקום אשר אראך", שבהמשך אברהם יגלה שזוהי ארץ ישראל, מקום המיוחד שיש בו שפע של קדושה (שפת אמת, שם). שם יוכל להיעשות הגילוי השלם – התגלות ה' לאדם, וגם הגשמת גילוי זה בחומר, בארץ ישראל. ה' הוליך את אברהם לארץ כנען על אף שיושבים שם עמים אחרים, וכשאברהם מתיישב בארץ עוברים עליו מספר דברים: רעב בארץ, ירידה למצרים, לקיחת שרי, החזרתה, החזרה לארץ ופרדה מלוט. אז ה' כורת אתו את הברית בין הבתרים, ההבטחה האלוקית על ארץ ישראל, שהיא הבטחה תמידית שאינה תלויה במעשים.
נוסף על כך, הפרשה מספרת לנו את מקום ההגעה הראשון של אברהם אבינו לארץ ישראל, "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה", (בראשית, לך לך יב–ו) האזור שבו התקיימו מאוחר יותר מספר אירועים משמעותיים נוספים לצאצאיו: נקמת שמעון ולוי על חטיפת דינה, המקום שאליו הלך יוסף לחפש את אחיו וגם המקום שאליו הגיע עם ישראל מיד לאחר חזרתו לארץ ממצרים וקיים בו את מעמד הברכה והקללה, פירוש התורה וקבורת יוסף הצדיק. מכאן ניתן לראות שלמקום זה חשיבות רבה בעיני ה' יתברך. 
מכל מה שראינו במדרש ובפרשה, מהשליחה של ה' את אברהם מארצו, מהיאחזות אברהם בארץ למרות כל הקשיים שעבר בה, ומכל המקרים שקרו בשכם אנו לומדים  שה' יתברך החליט שעם ישראל ישב דווקא בארץ ישראל.      
תהיה ירידה למצרים, יהיה שעבוד, תהיה גלות, אך הגאולה קרובה לבוא. מקומנו הטבעי הוא "בארץ אשר עיני אלוקיך בה" (דברים יא, יב), ארץ שנותנת פרותיה בעין יפה רק כאשר עם ישראל שב אליה ואל כל חלקיה.
כרגע קיים בלבול גדול בעם ישראל שדווקא המקומות החשובים בתולדותינו כעם, כגון שכם-אלון מורה המשמשים לנו כצינור חיבור עם ה', דווקא בהם יש מחלוקת. אבל אל לנו להתייאש. עלינו להיות בראש מורם, לרצות ולקוות לביאת הגואל ולבניין אריאל בקרוב ממש. הרי הבטחה זו הובטחה כבר לאברהם עוד בספר בראשית, שצאצאיו נהיו לגוי גדול ועצום, לעם ה', עם סגולה. שבעז"ה נזכה לראות עין בעין את עניין סגולתנו וייחודינו בקרוב.
 
 בתאל אברג'ל
סטודנטית בהתמחויות לתושב"ע ולספרות


 
 
 

 

 

 

מחבר:
אברג'ל בתאל