דפי מאורות (5773-42)

על נקודת מוצא ומשמעות המסע

 

"אלה מסעי בני ישראל [...] ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם למוצאיהם"  (במדבר לג א–ב).

 

 

רבים מהפרשנים מסבים את תשומת לבנו לשינוי הלשוני: בראשית הפסוק הסדר הוא, "מוצאיהם למסעיהם" ובהמשך הכתוב בהיפוך הסדר, "ואילו מסעיהם למוצאיהם". כל מי שהנושא החינוכי קרוב ללבו עשוי למצוא עניין רב בביאור התמיהה, כפי שמופיע בספר "נר ישראל".

בפירושו  מסתמך המחבר על דברי המדרש ומצטט את הכלל המפורסם, "כל מקום שנאמר 'אלה' פסל את הראשונים, 'ואלה' מוסיף על הראשונים".

הוא מבאר כך: על האדם לחתור חתירה תמידית כך שבכל נקודת זמן ובכל מקום, יעבור תהליך תמידי של שינוי והתעלות, להיות בנקודה גבוהה מזו שהיה בה קודם לכן. לצורך כך עליו להפעיל באופן קבע תהליך של ניטור ובקרה עצמית, לדעת אל נכון את תפקידו ואת מטרתו העדכנית בכל עת ובכל אתר באשר הוא שם. תהליך זה טומן בחובו נטילת אחריות ובירור עצמי מעמיק לגבי כשלים ושגגות אשר מהווים סטייה מהנתיב.

היינו, אם האדם בבחינת "פסל את הראשונים", מבין אל נכון שמה שהיה נכון לגיל מסוים איננו תקף כעת והוא תובע מעצמו רף רם יותר, אז, "אלה הם מסעי בני ישראל". הוא אכן בשביל ובדרך הנכונה.

אולם "ואלה", היינו מי  שמוסיף שוב ושוב על הראשונים ללא העדכון המתחייב מהמקום החדש והעידון הנדרש מניסיון החיים, אם הוא איננו מתרומם ומתקדם, אלא "משכפל" שוב ושוב את עברו, אז, "מסעיהם למוצאיהם". המסע איננו מקדם אותו ליעד אלא בסיבוב מעגלי, גם אם ברדיוס נרחב, אך הוא ימצא את עצמו באופן טרגי לאחר עמל לריק של שנים דורך בדיוק בנקודת המוצא.

אומרים: יש ויהיו שני מחנכים העוסקים בתחום ההוראה והחינוך עשרים שנים. האחד בעל ותק וניסיון חינוכי עשיר שצבר במשך שנות עיסוקו בחינוך. כל כיתה שעברה אצלו לא רק קיבלה ממנו, אלא בבחינת "ומתלמידי יותר מכולם'' – גם הוא למד ונטל מהם. כל כיתה, כל שנת לימודים נוספת או מוסד חינוכי חדש שאליו נקלע הותירו בו חותם ועיצבו אותו בקשת מגוונת ועתירה בתובנות חדשות שיישם בנקודת הזמן הבאה. עמיתו לעומת זאת איננו בגדר של "מוסיף על הראשונים", והרי הוא לאחר עשרים שנות חינוך מצויד בניסיון מקצועי מועט של שנה אחת! אותה שנה הוא ממחזר  בעקביות שנה אחר שנה בלי לחוות בעצמו תהליך של למידה ובנייה מהמסע המתמשך ובלי להפנים את הנוף האנושי המרתק המתחלף, הכלים המתעדכנים, והסיפוק וההנאה מהמסע האישי.

הקב"ה מנווט את האדם לרגעים ולמחוזות לפי תכנית בנויה ומסודרת. לכל רגע ולכל מחוז יש תפקיד בעיצוב האדם. התהליך של המסע מחרדה לחניה והתגבשות  במקהלות, ומרפידים להר סיני, לכל מקום יש תנאים סביבתיים שונים; יש אשר יחנו במקום עיינות מים ושבעים תמרים ויש אשר יחנו בארץ צייה ושממה.

בהיות המסע כלי השואף לתיקון ולשלמות, אין המסע סימטרי; בחלקו יחנו יום או יומיים ויש אשר לא ימוש עמוד הענן גם תקופת שנים, כי לכל מסע וחניה זמן ועת מדודים הנצרכים לאותו מקום.

מי ייתן ומנקודת המוצא שלנו נתמיד ונמלא בתוכן את המסע, מסעי בני ישראל.

 

מרדכי בארי

סטודנט לתואר שני בייעוץ חינוכי

ומנהל קשב אחיה

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

מטות מסעי תשעג

מחבר:

בארי, מרדכי