דפי מאורות (5774-43)

מסע של אהבה

 

בתחילת הפרשה מפורטים מסעותיהם של בני ישראל במדבר במשך ארבעים שנה. מוזכרים ארבעים ושניים מסעות, כך שרוב המסעות מתוארים בקצרה בלבד, כתיאור גאוגרפי של מקום המוצא אל מקום היעד, מקום היציאה ומקום החניה.

​

רש"י, בפירושו למילים "אלה מסעי", מסביר את מטרת המסעות:

למה נכתבו המסעות הללו, להודיע חסדיו של מקום, שאעפ"י שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות, צא  מהם ארבעה עשר שכולם היו בשנה הראשונה קודם גזירה [...] ועוד הוצא שמונה מסעות שהיו לאחר מיתת אהרון בשנת הארבעים, נמצא שכל שמונה ושלושים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות.

יחד עם הצורך של ישראל לעבור את המסעות נראה כי המסעות אינם כרוכים בסבל ובהתשה, ועם ישראל אינם מיטלטלים ממקום למקום כל הזמן, ללא מנוחה. ה' נוהג בעם בחמלה, באהבה ובנחת בזמן הליכתם במדבר.

מדוע התורה רואה צורך להביא בפרשת מסעי סיכום של כל המסעות במקום אחד? האין די בתיאור הנסיעה כפי שהוזכר כל מסע במקומו ובזמנו, לפי הרצף  מקריעת ים סוף ועד הכניסה לארץ?

התורה מלמדת אותנו על המהלך של עם ישראל בשעת הליכתם במדבר: אירועים רבים, התמודדויות ומבחני אמונה, ופרטים הנראים כמסעות שונים כשכל מסע עומד בפני עצמו ויש לו את הלימוד הפרטי שלו. עם זאת, בפרשת מסעי, על ידי קיבוץ כל המסעות לסיכום אחד, מראה לנו התורה את נקודת המוצא של כל הפרטים ואת המטרה של כולם יחד. יש מגמה המקשרת בין כל המסעות – מסע כללי אשר עובר העם במשך ארבעים שנות הנדודים.

הפרשה באה ללמד אותנו גם על חיינו הפרטיים. עלינו לזהות את הקשר בין המסעות הפרטיים הרבים שאנו עוברים, לראות מה נקודת המוצא שלנו ביציאתנו ומה המגמה של כל מסע, מתוך הכרת המטרה הכללית שאליה אנו שואפים.

מבט זה יביא אותנו להסתכל על המסעות הפנימיים ולא רק על אלו הגאוגרפיים, מתוך אמונה שאכן מטרת המסעות היא גילוי חסדיו של ה' ואהבתו אותנו, ומתוך ביטחון שבסוף המסע נזכה בעזרת ה' לראות ולשמוח בבניין בית המקדש השלישי.

 

(הדברים מבוססים על שיעור של הרב ערן טמיר והרב דני איזק על פרשת מסעי)

.

סיון צדוק

סטודנטית בהתמחויות ללימודי ארץ ישראל,

חינוך חברתי קהילתי ובמכון לחינוך ואמונה בימינו

 

 

 

קבצים להורדה:

מסעי תשעד

מחבר:

צדוק, סיון