פרשת מקץ

דפי מאורות (5774-10)
שורשים
 
יוסף היה בן שבע-עשרה בלבד כשנקרע מאביו וממשפחתו והושלך לחיים אכזריים כעבד במצרים, אסיר בכלא – הרחק מביתו. מה קורה לו שם? האם מצרים האלילית, השטופה בזימה, משפיעה עליו? האם הוא הולך ומידרדר כשהוא רחוק מהבית, מהשפעת אביו, ורחוק מכל החינוך התורני שקיבל?
 
 
את התשובה לכך נגלה בדרך שבה הוא מדבר, כיוון שאדם מורכב ממחשבה, דיבור ומעשה, שהם שלושת לבושי הנפש.
המקרה הראשון: יוסף, עבד בבית פוטיפר, מוצא חן בעיני אשת פוטיפר: "ותאמר שכבה עמי" (בראשית לט, ז). תגובתו של יוסף: "וימאן ויאמר [...] איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים" (בראשית ח–ט). אין הוא אומר "וחטאתי לבעלך", אלא "וחטאתי לאלוקים".
המקרה השני: יוסף הושלך לכלא לשתים-עשרה, והנה הוא רואה את שר המשקים ואת שר האופים זועפים. כששאל: "מדוע פניכם רעים היום?" (בראשית מ, ז), ענו לו: "חלום חלמנו ופותר אין אותו" (בראשית מ, ז). ומה עונה יוסף? "הלא לאלוקים פתרונים, ספרו נא לי" (שם).
המקרה השלישי: כשפרעה חיפש פתרונות לחלומותיו (בראשית מא, א–ז), הריצו את יוסף מהכלא לאחר שאף לא אחד מחרטומי מצרים הצליח בפתרון החלומות. פרעה אומר לו: "ואני שמעתי עליך לאמור, תשמע חלום לפתור אותו" (בראשית מא, טז). בהזדמנות שקיבל להיות במחיצת פרעה ולהוכיח את עצמו הוא מוצא לנכון ומעז לתקן את דברי שליט מצרים: "בלעדי! אלוקים יענה את שלום פרעה" (בראשית מא, טז).
המקרה הרביעי: גם כאשר יוסף פותר את חלום פרעה הוא אומר: "אשר האלוקים עושה הראה את פרעה" (בראשית מא, כה) ובסוף פתרון החלום יוסף חוזר ואומר: "נכון הדבר מעם האלוקים, וממהר האלוקים לעשותו (בראשית מא, כז).
אנו רואים ששם שמים שגור בפיו של יוסף, למרות היותו בתוך מצרים האלילית, המוצפת בזימה. יוסף אינו מושפע מהארץ שהייתה אז המעצמה הגדולה ביותר מבחינה כלכלית, תרבותית וצבאית. הוא נשאר כפי שהוא, גם כעבד, גם כאסיר בבור הכלא וגם מול המלך פרעה; אדם אחד מול מדינה שלמה.
מניין שאב את תעצומות הנפש הללו שעליהם שילם בחירותו, כי הרי הושלך לכלא? מה היא העצמה שהפעילה עצמאות רוחנית שכזאת? כיצד הצליח לשמור את נשמתו שלא תישחק ותתקלקל? איך הצליח לשמור על אמונה חזקה כשהוא לבדו, על אף שכל הסביבה מתנגדת לכך?
התשובה טמונה בדברי חז"ל, המסבירים כיצד ניצל יוסף ברגע האחרון מנפילה ברשת הפיתוי שבה ניסתה ללכוד אותו אשת פוטיפר. ברגע שכבר היה קרוב להיענות לה, "נראית לו דמות דיוקנו של אביו" (רש''י), והוא כבש את יצרו. ברגע שבו כמעט "נפל" יוסף בפיתוי, מה שהגן עליו היה רק מורשת בית אבא! הרגשת השייכות לבית יעקב היא שהחזיקה אותו לעמוד מול החברה האלילית המצרית במשך כל שנות שהותו במצרים.
כלומר, היכולת להחזיק מעמד מבחינה מוסרית, כשאת מוקפת חברה מושחתת השונה מהקודים המוסריים שלך, תלויה בכמה את זוכרת וחווה את השורשים שלך! אם את יודעת בוודאות מניין באת, תוכלי לדעת לאן את הולכת. כי האדם או העם שאין להם עבר, אין להם גם עתיד. ומה יותר מתאים משירו של אברהם לוי?
 
שורשי
היכן הם שורשי אם תשאליני
אם צעירים הינם היום או עתיקים
עוד ירוקים השורשים אנא הביני
אך עתיקים המה מאוד ומוצקים
 
והם טמונים היטב באדמותיך
בהר בעמק במרחב ובמדבר
והם שותים בצמאונם את כל מימיך
והם גם ערוכים היטב אל המחר.
 
שורשים דרכי אבות
שורשים כל השבטים
כל שירי דוד עכשיו הם שורשים
שורשי משלי שלמה
שורשי בנביאים
שורשי בירושלים נס הרים.
 
(מבוסס על מאמר של הרב משה גרילק).
 
יעלי אבישר
סטודנטית במסלול לחינוך מיוחד
ובהתמחות למחשבת ישראל
 


 
 
 

 

 

 

מחבר:
אבישר, יעלי