פרשת משפטים

דפי מאורות (5773-18)
 
מפרשתנו נלמדת המצווה לומר רק דבר אמת, כמו שכתוב "מדבר שקר תרחק" (כג, ז). ציווי זה, המצוי לקראת סוף הפרשה, מתפרש בהקשרו כמצווה על הדיינים בעת המשפט, אך במובנו הרחב הוא הופך לאחד היסודות החשובים בחיינו: יסוד האמת.
 
 
כסטודנטית להוראה אני מרגישה כי על כל אחת מאתנו, כמורה וכמחנכת, מוטלת אחריות רבה להשריש מידה זו בלב תלמידינו, אך קודם כל לעשות זאת בנפשנו. בספר "כאור שבעת הימים", שכתבה הרבנית אורה רבקה וינגורט, מצאתי לימוד יפה:
הקרע הפנימי שבין אמת ושקר הוא מעצם אנושיותנו. "בשעה שבא הקב"ה לברוא את אדם הראשון וכו' אמת אומר אל יברא שכולו שקרים" (בראשית רבה ח, ה). לעומתנו, "חותמו של הקב"ה אמת" (שבת נה, א), והוא מייצג את האמת המוחלטת, הנצחית, שאינה תלויה בדבר (רמב"ם, הלכות יסודי התורה). מה עשה הקב"ה? נטל אמת והשליכו לארץ, ומפני שהמלאכים התנגדו לביזויו של חותם המלך, הוכרע שהאמת תעלה מן הארץ, וזהו שכתוב (תהלים פה, יב), "אמת מארץ תצמח" (בראשית רבה, שם). נבראנו. מגלמי השקר מחד, ונושאים בקרבנו ניצוץ אלוקי של אמת מוחלטת מאידך. המאבק בין השקר והאמת בחיינו הוא בנקודת התשתית של מהותנו, מאבק המעיד על השתייכותנו לאלוקי ולארצי גם יחד. המהר"ל מדייק בפסוק "אמת מארץ תצמח", שכמו בארץ, כך גם באמת, ישנו תהליך מתמיד של יציאה מן הכוח אל הפועל. במילים אחרות, מאז בריאתנו כבני אדם, תפקידנו הוא לעמול, לברר ולגלות את האמת, עומק לפני מעומק. ראשית גילוי האמת בחיינו הוא, כמובן, בהקפדה לא להוציא מהפה דבר שאיננו נכון או מדויק. לעיתים הקושי גדל נוכח חוסר נעימות פנימית או חיצונית, וההתמודדות דורשת התעלות מהחוויה הרגעית ודבקות בערכי הנצח. שלב נוסף הוא, התאמה בין מוצאה הפה למחשבה הפנימית. בספר חרדים (יד, יט) מובא, שמצוות עשה היא, שהפה והלב יהיו שווים. רובד נוסף בברור האמת נוגע לעולמנו הפנימי, ובו אנו נדרשים לברר שדרך התייחסותנו לכל מה שעובר עלינו ולכל מהלכי החיים שלנו תואמת את דעת התורה. זהו פיתוח "מבט אמת" כלשונו של הרב דסלר (ראו מכתב מאליהו ח, א, 'מבט האמת')".
בהפטרה של פרשתנו (ירמיה לג, לד) ניתן ללמוד על מידת האמת בדבר חוקי התורה. הנביא מתנבא מפי ה', "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (לג, כה). צריך להבין ולהפנים שבלעדי התורה, הנלמדת יומם ולילה בפי תלמידי חכמים, לא היו חוקי הטבע בעולם פועלים ומתקיימים. אף כי לכאורה נדמה כי העולם קיים על החוקרים, המדענים, הרופאים, החקלאים וכדומה, העוסקים בפיתוח ובשכלול יכולת האדם לשלוט בסביבתו, באמת לא כך הוא! כמו שחוקי הטבע נחשבים בעיני הכול לעובדות אמתיות שאין עליהם שום ויכוח גם כשלא מבינים אותם, כך אנו צריכים להתייחס לחוקי התורה.
עליהם להיות אמתיות קבועות, אשר אינן ניתנות לשום פקפוק וספק, אפילו אם אין הם מבינים אותם, אלא יש רק לטרוח ולהתעמק בהן כדי להבינן. התורה, שהיא "בריתי יומם ולילה", צריכה להיות כמו "חוקות שמים וארץ" אשר אמיתותם אינה נמדדת לפי הבנת השכל האנושי, אלא נחשבים הם לעובדות קיימות, למושכלות ראשונים, אשר הכול צריך רק לחתור אליהם כדי להשיגם ולהבינם" (הרש"ר הירש).
(הדברים נלקחו מתוך: "מעיינה של תורה". ערך וליקט הרב אלכסנדר זושא פרידמן, עמ' קח–קט).    
נאחל לכולם חודש אדר שמח. שנזכה לגלות בו את האמת הפנימית שלנו ולקיים את שליחותנו בעולם לשם שמים באמת.
 
שרה שמילה
סטודנטית במסלול לחינוך מיוחד


 
 
 

 

 

 

מחבר:
שמילה, שרה