דף הבית > פרשת נשא

פרשת נשא

דפי מאורות (5771-35)

השלום אהבו

"ישא ה' פניו אליך, וישם לך שלום" (במדבר ו)
השלום הוא אחד מיסודות קיומו של העולם, כמאמר חז"ל: "על שלושה דברים העולם קיים, על הדין על האמת ועל השלום" (אבות א).

 

​

יתר על כן, השלום הוא תכלית העולם "שלא בראו הקב"ה [את העולם] אלא על מנת שיהא שלום בין הבריות, שנאמר 'יוצר אור ובורא חושך עושה שלום' (ישעיהו מה)" (במדבר רבה יב, ד).
השלום מקיף את כל שטחי חיינו, גם הפרטים גם הכללים. בחיי הפרט – ביחס שבין אדם לחברו, בינו ובין כל הסובב אותו, ובמיוחד ביחסים שבין איש לאשתו. כדי לשמור על התא המשפחתי ולהשכין שלום בין איש לאשתו הקב"ה מוכן אף לצוות למחוק את שמו במי הסוטה. 
בחיים הכללים השלום מתבטא ביחסים שבין כל עם ישראל. השלום הפנימי שבאומה נותן חוסן לעם לעמוד מול כל המכשולים. ידוע המשל על האב האומר לבנו לשבור קנה של עץ. הבן מצליח לשבור קנה אחד של עץ, אך כאשר לוקח מספר רב של קנים ומנסה לשוברם – אין הדבר עולה בידו. כך הוא חוסנה של האומה במצב של שלום ואחדות בעם.
לאחר ההסבר על ערכו ועל חשיבותו של השלום 
יש לשאול: מהו השלום האמתי? כדי לענות על שאלה זאת חייבים להבין ששמו של הקב"ה הוא "שלום". הכוונה היא ששלום זה מלשון "שלמות". כמו שהקב"ה הוא שלם ומכיל את כל הבריאה על כל הגוונים שבה, כך השלום כולל בתוכו את כל הדעות והמחשבות.
כלומר השלום הוא היכולת שלנו להבין ולהכיל את האחר. איננו חייבים להסכים אתו, אלא לשמוע ולהבין את הדעה המנוגדת. כאשר אדם מסוגל להקשיב, לנסות להתמודד ולהכיל את השני, הוא מגיע למעלה חשובה זאת של שלום.
מדוע דווקא הכוהנים הם אלו שנבחרו לברך את העם בברית השלום?
על החושן שלובש הכוהן הגדול יש שנים עשר אבנים המסמלות את הייצוג של כל שבט שאמור להיות חקוק על לב הכוהן הגדול. הכוהנים לא יורשים נחלה בארץ ישראל כיוון  שתפקידם הוא שירות הכלל. הקרבת קרבנות ולימוד התורה לעם הם ייעודים של התמסרות לכלל. דווקא הכוהנים, שאין להם נגיעות אישיות, יכולים לשמש צינור ולהעביר את דבר ה' אלינו, וגם לרומם אותנו כלפי מעלה לכיוון מקור השלום, הקב"ה.
בע"ה שנזכה להרבות שלום אחד עם השני.
 
אביבה סהלה
סטודנטית בהתמחויות לחינוך חברתי
ולמחשבת ישראל
 
 
 

 

 

 

קבצים להורדה:
PDF icon נשא תשעא
מחבר:
סהלה, אביבה