פרשת עקב

דפי מאורות (5773-46)
אוצר של יראת שמים
 
"ועתה ישראל מה ה' אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך".
 

בפסוק זה מופיע הביטוי "ועתה ישראל" המופיע פעמיים בלבד בכל המקרא. בפרשת ואתחנן נאמר, "ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנוכי מלמד אתכם לעשות" (ד, א); ובפרשת עקב נאמר, "ועתה ישראל מה ה' אלוהיך שואל מעימך כי אם ליראה את ה' אלוקיך".
העיר בעניין זה האדמו"ר רבי אליעזר צבי איכנשטיין מקומרנה: בסדר זה של הפסוקים, הפותחים בקריאה "ועתה ישראל", מצוי רמז בשבילנו, הטועים לעתים, כאשר אנו נאחזים בפסוק המובא בפרשת עקב ומפרשים כי אין כל צורך במצוות מעשיות ואפשר לצאת ידי חובה כלפי שמים בעבודה שבלב, כי "הקדוש-ברוך-הוא לבא בעי" [= הקב"ה מבקש לב טהור ונכון של האדם – על פי סנהדרין קו ע"ב]. על כן הקדימה התורה לפסוק בפרשתנו, המדבר על יראת ה' ואהבת ה', את הפסוק בפרשת ואתחנן, "ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים". בכך באה התורה להורות לכל אדם מישראל שבראש ובראשונה יש לקיים את כל מצוות התורה בלא חסר, ורק על ידי קיום מצוות מעשיות אפשר להגיע למדרגה של יראה ואהבה, מה שקרוי בפי הבריות, "עבודה שבלב".
כמו כן, מפסוק זה למד רבי חנינא שהכול בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות לג, ע"ב). מקשים כמה מן המפרשים: אם יראת שמים אינה בידי שמים, מדוע אנו מבקשים בכל בוקר בתפילתנו, "ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך"? משיב על כך רבי יצחק מאיר מגור, בעל "חידושי הרי"ם": " 'הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים' משמע, שכל הבקשות שאדם שואל מאת הבורא – מילוין תלוי בחסדי הקדוש ברוך הוא, השומע תפילת כל פה. אבל המתפלל לה' מעומק הלב על יראת שמים – מובטח לו שתפילתו תתקבל לפני שוכן מרומים. לכן ראוי לנו להרבות בתפילה על יראת שמים, שלעולם לא תשוב ריקם".
בהמשך מסכת ברכות (לג ע"ב) שנינו, "אין לו לקדוש ברוך הוא בבית גנזיו [=באוצרו השמור] אלא אוצר של יראת שמים". נשאלת השאלה: מדוע נבחרה יראת השמים מכל הדברים שבעולם להיגנז באוצרו של הקדוש ברוך הוא? משיב על כך הגאון רבי אליהו מווילנה: במסכת ברכות אמרו חז"ל שהכול בידי שמים חוץ מיראת שמים. יוצא מכאן, שלכל דבר שבעולם אין חשיבות מיוחדת אצל הבורא יתברך, שהרי "הכול בידי שמים". אולם יראת שמים יקרה במיוחד וביותר בעיני ה' כי לא ניתנה בידי שמים, אלא נקנתה בעמל. משום כך עשה הבורא אוצר מיוחד שבו שמורים הדברים היקרים והחשובים ביותר.
מי ייתן ונזכה בעז"ה לעבוד את הבורא ולקיים את מצוותיו מתוך יראה ואהבה!
 
(מעובד מתוך מנחם בקר, פרפראות לתורה – דברים)
 
ליאור וינברג
סטודנטית בהתמחויות ללימודי ארץ ישראל ולספרות


 
 
 

 

 

 

מחבר:
וינברג, ליאור