דפי מאורות (5772-46)

"לא דורכים במקום"

 

בתחילת הפרשה נאמר "והיה עקב תשמעון" וגו'(ז, יב). רש"י מעיר על פסוק זה: "אם את המצוות הקלות שאדם דש בעקביו [דורך ומזלזל בהן] תשמעון", ה' ישמור את הבטחתו לישראל כפי שמפורט בהמשך הפרשה.

 

 

שואל על כך הצדיק רבי מנחם מנדל מקוצק: איך אפשר לומר על עם ישראל שהוא דש בעקב ומזלזל בחלק מהמצוות הקרויות בפיו "מצוות קלות"? והרי כבר הורו לנו חכמינו ז"ל בפרקי אבות (ב, א): "והוי זהיר במצווה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות".

אלא, אומר הרבי מקוצק (בספר פרפראות לתורה): "בוא וראה איזוהי מצווה שאדם דש בעקביו – פשוטו כמשמעו, כדי לקיימה? זוהי מצוות יישוב ארץ ישראל". ההליכה על אדמת הארץ הקדושה והישיבה בארץ היא מצווה מן התורה. אך יש אנשים מעם ישראל המתייחסים למצווה זו כ"מצווה קלה" שאפשר להתעלם ממנה. כנגדם כותבת התורה: "והיה עקב תשמעון", אם תשמעו כראוי את המצווה שאדם מקיים בעקב, דרך הליכתו על אדמת ארץ ישראל הקדושה, ה' יקיים את הבטחתו להיטיב לעם ישראל, ככתוב: "ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד [...] ואהבך וברכך והרבך" (ז, יב–טז).

בהמשך הפרשה הקב"ה לא מסתפק רק בעניין הנזכר לעיל. הקב"ה יודע שלאחר ישיבת עם ישראל בבטחה ובעונג בארץ, כמו שכתוב: "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים [...] ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון [...] ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה" (ח, ז–ט). הוא יעמוד בניסיון הקשה של שכחת הקב"ה בימי הטובה. לכן מזהירם משה על כך:

השמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך לבלתי שמור מצוותיו ומשפטיו [...] פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת [...] ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך [...] (ח, יא–יד).

משה רבנו, לאורך כל הפרשה, מזכיר לבני ישראל את הטובות שעשה עמם הקב"ה בדרך ואת הנסים הגלויים שעשה להם במדבר למרות מעשיהם וחטאיהם הרעים. הוא מצווה אותם להמשיך לשמור ולעשות את המצוות ואת המשפטים של התורה הקדושה שקיומם ושמירתם יבטיחו את המשך הברכה בארץ ובעם ישראל עד עולם. כמו שכתוב:

ושמרתם את כל המצווה אשר אנוכי מצווך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ [...] ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם [...] ארץ זבת חלב ודבש (יא, ח–ט).

מצד אחד, מצוות יישוב הארץ כשלעצמה אינה יכולה להחזיק לבדה, ומצד שני, קיום התורה והמצוות בלעדי הישיבה בארץ המובטחת משאיר את עם ישראל עומד במקום ואף נסוג לאחור בין משפחות הגויים. נדרש חיבור אמיץ בין השניים, שקיומו דורש מעם ישראל להמשיך ללכת ולשאוף לקיים את דבר ה', למרות מורכבותו והקשיים הכרוכים בכך.

פרשה זו סובבת את התהליך שעם ישראל עובר עד ימינו אנו: מצד אחד, החזרה לארץ ישראל וישיבה בה, שאנו זוכים להיות עדים לה במלוא עוצמתה והדרה, ומצד שני, הרצון להשתלמות מבחינה רוחנית והצימאון המתגבר לתורת חיים, נחשף ונבנה קומה אחר קומה, עד שנגיע בעזרת השם לגמר התהליך בשלמותנו הגשמית והרוחנית גם יחד.

 

נופר גריידי

סטודנטית בהתמחות למתמטיקה

 

 

 

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

עקב תשעב

מחבר:

גריידי, נופר