You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
פרשת ראה
דפי מאורות (5773-47)
לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת היֵשכם אהבים את ה' אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם.
במקביל לתופעת הנבואה קיימת גם תופעת נביאי השקר שעליה אנחנו קוראים הרבה במקרא. על תופעה זו מסופר לנו בתורה בפרשיות ראה ושופטים, ובספרי הנביאים יש מקרים רבים של נביאי שקר. אך התורה, בפרשת ראה, לא קוראת לנביא כזה "נביא שקר", אלא מסופר על "נביא או חולם חלום".
מדוע האיש ההוא נקרא נביא אם הוא באמת לא ניבא נבואה?
כדי לענות על השאלה עלינו להבין את המרכיבים השונים של הנבואה. המושג אינו ברור וחד-משמעי, וקיימות דרגות שונות לנבואה. הקב"ה מצפה מאתנו להבחין בין נבואה שהושגה על ידי שימוש בכוחות רוחניים מסוימים שהובילו את האדם למראה נבואי מסוים ובין נבואה בדרגה העליונה שמהווה את דברי ה'. גם הנביא ה"אמתי" צריך לפרק ולהבין את משמעות נבואתו (למעט משה רבנו). הוא רואה לפניו מראה שיכול לסמל כמה דברים שונים ועליו להבין בעצמו למה הקב"ה מתכוון. דוגמה לכך מצויה בספר ירמיהו (א, יא–יב): "ויהי דבר ה' אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה. ויאמר ה' אלי היטבת לראות כי שֹקד אני על דברי לעשֹתו". מדוע הקב"ה אמר לירמיהו שהוא "היטיב לראות"? הנביא ראה מקל עשוי מעץ ללא שום עלים או פרחים ומתוך כך הבין שהמקל עשוי דווקא מעץ שקד, כי השקד פורח מהר והקב"ה רצה לומר שהוא שוקד על דברו לעשותו. כלומר שהוא הולך מהר מאוד להעניש את עם ישראל.
האיש ההוא, המצווה על העם לעבוד עבודה זרה, קיבל מראה נבואי באמצעות שימוש בכוחות רוחניים שונים. במקרה כזה יש שתי אפשרויות: או שהוא טעה וחשב שזהו ציווי מפי ה' או שהוא קורא לעצמו נביא כדי להטעות את העם והוא הצליח להביא אות או מופת להוכחה באמצעות שימוש בכוחות אלה. התורה מזהירה אותנו מתופעה זו ונותנת לנו אות הבחנה: אם הנביא מצווה לכם לעבוד עבודה זרה – תדעו שזהו נביא שקר. מקרה זה הוא מקרה דתי. הנביא מצווה אותנו לעבור על דבר ה', אבל כאשר מדובר בעניין פוליטי מדיני (למשל אם לצאת מלחמה אם לא) איך נדע מתי הנבואה היא שקרית?
הרמב"ם כותב (הלכות יסודי התורה, פרק ז, הלכה ז) שאם אדם מישראל טוען שניבא נבואה ומביא לכך אות הבחנה חובה עלינו להאמין לו, בין אם הוא אדם שידוע עליו שהוא חכם וירא שמים ולכן ראוי שיקבל את דברי ה', בין אם הוא כל אדם אחר שאולי יש לחשוש ממנו. אם הוא מביא אות הבחנה שמתקיימת, יש בה משהו של אמת (כי הוא כנראה השתמש בכוחות אמתיים כדי להגיע לנבואה) וכפי שהוא כותב בסוף, "הנסתרות לה' אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו" (דברים כט, כט).
לסיכום, על העם מוטל תפקיד ההבחנה בין נבואת אמת לנבואת שקר ובקיום התפקיד קיימים קשיים רבים. הדברים אינם ברורים וחד-משמעיים ובהבנתנו המוגבלת לא תמיד נוכל לדעת מהי האמת והישר. את זה רק הקב"ה יודע. התורה כותבת לנו שהקב"ה בא לנסות את אהבת ה' ויראת שמים שלנו בעניין נביא השקר, כלים שיוכלו לסייע לנו להבחין בין האמת והשקר כאשר העניין הוא לא איסור מוחלט מן התורה.
אלישבע פרידלנדר
סטודנטית בהתמחויות ללימודי ארץ ישראל ולאנגלית
קבצים להורדה:
