פרשת שופטים

דפי מאורות (5771-48)
"תמים תהיה עם ה' אלוקיך"
 
יש לשאול מהו פירוש ההוראה "תמים תהיה"? מיהו "התמים"?
כותב רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו". לפי רש"י התמים מקבל את הנהגת ה' כפי שהיא.
 
 

בעל הנתיבות שלום מרחיב בהסבר העניין (דברים עמ' קיד–קיח):
דרגת תמים תהיה עם ה' אלוקיך היא מהמדרגות העליונות שבתורה, היא התבטלות גמורה לה' יתברך שאדם מגיע למדרגה זו מתוך אמון גמור שיש לו בקב"ה. יש כמה דרכים להגיע לשלמות זו – יש התבטלות לה' מתוך אהבה, שמגודל אהבתי לה' אני מתבטל אליו לגמרי, יש התבטלות מגודל יראת ה', ויש התבטלות מתוך אמונה שמתוך שאני מאמין בהנהגת ה' בעולם אני מקבל תמיד באהבה את מה שקורה בעולם ואף פעם אין לי קושיות וסתירות על הנהגת ה' אלא כל מה שיבוא עלי אני מקבל בתמימות. לדוגמא, אנו רואים זאת אצל אברהם אבינו  כשהקב"ה אומר לו, "התהלך לפני והיה תמים", מיד, "וישכם אברהם בבוקר". לאחר שהקב"ה ציווה את אברהם אבינו להעלות את בנו לעולה אנו רואים שאברהם עושה זאת בלי שום היסוס. הוא הולך אחר דבר ה' בתמימות גמורה.
עדיין יש לבאר כיצד האדם יוכל להגיע למדרגה זו? הרב קוק מסביר מהי ההבנה הנדרשת כדי להתנהג במידה זו. בגמרא,  ברכות נד ע"א כתוב: "חייב האדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה שנאמר, 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך' ".
הרב קוק (עין אי"ה, ברכות, ב, פרק תשיעי, פסקה קפב) מסביר שכשאדם שקוע בעצמו, בפרטיותו, מידת הטוב והרע אצלו מצומצמת רק כפי הנוגע לו. בזמן שקורה לו משהו רע – רע לו, ובזמן שקורה לו משהו טוב – טוב לו. הרב אומר שאם אדם יתעלה ויחשוב עם השכל הטהור שהקב"ה נתן לו ויפנה את כל לבבו לקב"ה (תמים תהיה עם ה' אלוקיך), הוא יבין שאפילו אם נדמה לו שקרה לו משהו רע או-אז אצל הקב"ה אין באמת רע. אדם לא צריך להסתכל על מה שקורה במציאות בראייה מצומצמת אלא בראייה רחבה וכללית יותר. צריך להבין שבמציאות הכלל אין רעה. "הכל עשה האלוקים יפה בעתו" והרעה שנדמית לו רעה פרטית היא מסבבת טובה גדולה אצל הכלל כי ההנהגה הכללית של מציאות ה' היא בוודאי טובה. צריך תמיד להסתכל בראייה רחבה וכללית על מה שקורה במציאות, ומתוך כך יתבטל לה' ויהיה תמים.
לאחר שראינו שמדרגת "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" היא מדרגה עליונה, שואל בעל הנתיבות שלום מדוע לא נמנה (לדעת הרמב"ם) "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" במניין תרי"ג מצוות? הוא מסביר שבמצוות "תמים תהיה" יש גבוה מעל גבוה מדרגות שאין גדרם שווה אצל כולם, כל אחד לפי שיעור השגתו ולפי דרגתו. על כן הוא לא כמו שאר המצוות שנאמרו כציווי שגדרו שווה לכל אחד מישראל בכל הפרטים שלו. הקב"ה גילה בתורה שרצונו שהאדם ישיג את הדרגות האלה, ושעל כל אחד ואחד להשתדל ולהגיע לזה לפי השגתו. עניין "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" זו לא מצווה מוגדרת, אלא שהקב"ה רוצה שתלך אתו בתמימות, שכל מה שיבוא עליך תקבל בתמימות. מצווה זו שייכת לכל אחד ואחד לפי ערכו, לפי מדרגתו ולפי יכולתו לקבל את הנהגת ה' בעולם מבלי להרהר עליו. על כן ציווי זה לא נמנה במניין תרי"ג מצוות.
אפשר להקשות על דברי הנתיבות שלום: אם הסיבה שהרמב"ם לא מנה את מצוות "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" היא שאין במצווה זו הגדרה שווה לכול ולכן אי אפשר לצוות במשותף לכולם, כי אז מדוע מנה הרמב"ם את מצוות אהבת ה' ויראת ה' (רמב"ם ספר המצוות מצווה) במניין המצוות? הרי גם בהן יש מדרגות ואינן שוות לכולם.
נראה להסביר שבמצוות אהבת ה' ויראת ה' יש גם מדרגה בסיסית שכולם חייבים בה. לדוגמה: ביראת ה' מפרש הרמב"ם שעניינה יראת העונש וזו מדרגה שמתאימה לכולם, אבל במצוות "תמים תהיה" אין מדרגה פשוטה. מלכתחילה מדובר במדרגה גבוהה שאי אפשר לחייב בה את כולם. לכן מצווה זה לא נמנית בספר המצוות של הרמב"ם.
בעזרת ה' שנעבוד את ה' בתמימות גמורה, ושנזכה לברך על הרעה כשם שאנו מברכים על הטובה.
 
אלי שמריז
אברך בישיבת הגולן
 

 

מחבר:
שמריז, אלי